על מינהל מקרקעי ישראל לבחון מחדש את מדיניות הבנייה בחופים

"על מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) ליזום דיון מקיף במדיניות הראויה בנושא פיתוח הסביבה החופית, ולהתאימן לרוח השינויים שחלו מאז הוכנו", כך נכתב בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד'). המבקר אף מסב את תשומת הלב לדו"ח המבקר משנת 2009 שבו נבחנה מדיניות הפיתוח בסביבה החופית ובסופו הגיע המבקר לאותה המסקנה, אך במועצת מקרקעי ישראל והמינהל התעלמו מהבקשה עד כה.

"העקרונות שאמורים להנחות את מדיניותו של ממ"י אינם נוגעים רק לשיקולים כלכליים ולרווחים שיופקו משיווק תכניות ישנות, אלא גם - ואולי קודם כל - לשיקולים הנוגעים לרווחת הציבור, לאיכות הסביבה, לנדירות הקרקע ולצורכי החברה", כותב המבקר. מהביקורת עולה כי נוכח שינוי המדיניות בנושא הבנייה על החוף יש לשקול תכניות מסויימות בסביבה החופית מחדש. מדובר בתכניות על קרקעות שממ"י כבר שיווק אך המועד לביצוען עבר.

המצוק בבת ים? הקרקע שווקה אבל התכנית כבר לא בתוקף צילום: יובל חן

"יש למזער את הנזק לחופי הכנרת"

דוגמה לכך היא תוכנית בניית מלון לחוף הכנרת. ב-1992 הפקידה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז צפון את התכנית, וב-2000 אושרה התוכנית הכוללת בניית מלון במרחק 50 מטר מהחוף וייבוש שטחים לשם כך. בתכנית נקבע שהיא תבוצע עד 2005. רק ב- 2007 פרסם ממ"י מכרז לביצוע התכנית, וב-2008, סמוך להליכי אישור חוק הסדרת חופי הכנרת, חתם על חוזה חכירה ל-49 שנים. עד היום טרם החלו העבודות בגלל עיכובים.

המבקר העיר לממ"י לבחון את התכנית ברוח הכללים החדשים שהלכו והתהוו, כדי למזער את הנזק לחופי הכנרת. כמו כן העיר המבקר כי התסקיר הסביבתי שנערך לא היה מקיף.

המבקר אף מזכיר כי תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לאזור הכנרת קובעת כי יש לבחון תכניות ישנות הנוגעות לאזור זה כאשר מספר הנופשים בכנרת יעלה על 60 אלף איש בשנה. בשנת 2011 היה מספר המבקרים בכנרת, לא כולל קמפינג, כ - 2.3 מיליון איש.

דוגמה נוספת שמזכיר המבקר היא תוכנית הבנייה על המצוק בבת ים. ב- 1984 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל-אביב, תכנית לחלקת מגורים על המצוק. בתכנית נקבע כי היא תבוצע עד 1994, אך זה לא קרה. ב-2009 החליט ממ"י לשווק את הקרקע למרות שהתוכנית כבר לא הייתה בתוקף, ולמרות שחוקי התכנון החדשים כבר מנעו הקמת מבנה לצרכים פרטיים ולא ציבוריים באזור זה.

ההחלטה על בנייה בנחשולים נבעה מצרכים כלכליים

הדוח עוסק גם בתוכנית לבניית כפר הנופש נחשולים שההכרעה בעניינה תדון בוועדות התכנון בסוף החודש. המבקר מעיר לממ"י כי ההחלטה על כפר הנופש נבעה מצרכים כלכלים: ב-2001 החלו להתקיים דיונים בדבר הקמת כפר נופש מצפון לקיבוץ נחשולים וכפר נופש נוסף בתחומי הקיבוץ. ממ"י, שקיבל את הקרקע מצפון לנחשולים במסגרת הסדר קרקעות הקיבוצים בתמורה למחיקת חוב של הקיבוץ למדינה בסך 50 מיליון שקל, ביקש להקים את כפר הנופש.

המבקר כותב כי כך "ביקש ממ"י להחזיר למדינה חלק מן הסכום, וטען שהתכנית מאפשרת למלא צרכים לאומיים, כגון הקמת בתי מלון, אספקת פרנסה לתושבי הסביבה והגדלת הכנסות המדינה".

אך נחשולים הוא רק נקודה בתכנון של יחידות נופש רבות בחוף הכרמל המשתרע על 16.5 ק"מ. המבקר מסביר כי מתוכו כ-9.5 ק"מ, מנווה ים דרך נחשולים עד חוף דור, משופע בערכי טבע חשובים ונמצאות בו שמורות טבע רבות. התוכניות שממ"י והרשויות המקומיות בחוף הכרמל, מעתלית ועד קיסריה, פעלו לאישורן, עלולות לפגוע ברצף האקולוגי בחוף.

בנוסף כותב המבקר כי "הוועדה המחוזית מחוז חיפה בחרה לבחון את ההשפעה הסביבתית של כל תכנית בנפרד בלא ראייה כוללת של הפיתוח". כמו כן כשבדקה הוועדה המקומית את הביקוש וההיצע במרחב עתלית-קיסריה נמצא כי יש עודף ביקוש שניתן לתת לו מענה באמצעות כפרי הנופש בנחשולים ובדור. אלא שהבדיקה לא כללה את היצע הצימרים הפרטיים ואת כל יחידות הנופש הקיימות במתחם עתלית-קיסריה, כמו כן הנתונים שעליהם התבססה הבדיקה מיושנים ואינם מעודכנים. המבקר ממליץ לבחון את התוכנית לנחשולים מחדש לאור המדיניות החדשה ולפי סקר נתוני תיירות עדכניים.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לנושאים שעלו בדו"ח: "מינהל התכנון שוקד בימים אלה על הכנת תמ"א 13/13 מרחב הכנרת וחופיה שעתידה להחליף את תמ"א 13 כנרת. התכנית החדשה תשקף את תפישת התכנון העתידית ואת צרכיו השונים של המרחב ובין היתר תבחן התכנית ביטול או הוספת כפרי נופש לחופי הכנרת מתוך ראייה כוללת".

עוד נמסר כי: "מינהל התכנון בוחן בימים אלו את תמ"א 13 ים תיכון ובודק אפשרות לעדכנה, כך שתתאים לצרכים וליעדים משתנים".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "הרשות תלמד לעומק את דו"ח המבקר ותסיק את המסקנות ככל שיידרש. יודגש כי במסגרת הרפורמה המתבצעת בימים אלה ברשות מקרקעי ישראל מתקיים תהליך של בחינה מחדש של כל סוגיית השיווק בסביבה החופית תוך מתן דגש ותשומת לב רבה יותר לאינטרס הציבורי ולהבטחת הנגישות של כלל הציבור אל החופים ואל האזורים המשווקים".