ענת קם תובעת 2.6 מיליון שקל מעיתון "הארץ" והכתב אורי בלאו
קם מאשימה את בלאו בהפרת ההסכם עימה ואת המו"ל עמוס שוקן וראש מחלקת החדשות לשעבר אבי זילברברג בשל אחריותם לנזקיה בעקבות חשיפתה כמקור למידע המסווג שפורסם על ידם
- ביהמ"ש העליון קיצר את עונשה של ענת קם בשנה
- ענת קם מאיימת בתביעת עיתון הארץ ודורשת שני מיליון שקל
- נדחתה בקשת ענת קם: תיכנס לכלא ביום ראשון
לאחר מכן, גמלה בליבה ההחלטה להעביר את הדיסק עליו העתיקה מעל 1,500 מסמכים לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו, שפירסם בעיתונו בעזרת המידע שנחשף בדיסק ותוך שילוב צילומי מסמכים שסווגו "סודי ביותר" מספר כתבות בעיתונו שעניינם: דרכי פעולה בפעילי שמאל ביו"ש, פעולות לכאורה בלתי חוקיות של צה"ל, וכתבה תחת הכותרת: "מסמכים פנימיים בצה"ל: איתור גלעד שליט לא קיבל עדיפות עליונה".
ענת קם
לדברי בלאו, היא הודתה בפני חוקרי השב"כ כי היא זו שהדליפה את המסמכים המסווגים לבלאו ושיתפה פעולה באופן מלא עם חוקרי השב"כ והמשטרה. קם מציינת כי עתה עם התגבשות נזקיה בעקבות הפרשה מוגשת תביעת הפיצויים כנגד האחראים לנזקיה, בעקבות חשיפתה כמקור, כטענתה.
לטענת קם היא שבה והתריעה בפני בלאו כי אסור לחלוטין שאיש מלבדו יידע על זהותה ועל היותה המקור למסמכים ולמידע, ואולם בלאו ביחד עם שוקן וזילברברג לא שמרו עליה כמקור עיתונאי. קם טוענת כי התחוור לה כי אילו בלאו היה מקיים את ההסכם שהוא כרת עם השב"כ בספטמבר 2009 ואכן מפקיד בידי השב"כ את המסמכים הסודיים המצויים ברשותו לא היו משתמשים במסמכים אלה כנגדה.
קם מאשימה את בלאו בהפרת ההסכם עימה ואת שוקן, זילברברג ובלאו בהפרת חובת הזהירות הנזיקית כלפיה החלה לא רק על שמירת המסמכים המסווגים שהעבירה לבלאו אלא גם על שמירה על חסיונה כמקור. לטענתה, בתקופה הרלוונטית בה מסרה את החומרים לבלאו לא היה בעיתון "הארץ" כל נוהל בנוגע לשמירה על חסיונם של מקורות ו/או מסמכים וכל כתב נהג ככל העולה על רוחו.
לטענת קם בנסיבות העניין מתקיים קשר סיבתי בין מעשי הנתבעים ומחדליהם לבין הנזקים שהוסבו לה. לדבריה הנתבעים הפרו את ההסכם שנכרת עימה כמקור ובכל מקרה קיימו את ההסכם בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת והפרו התחייבותם החוזית שלא לחשפה כמקור למידע שפורסם על ידם.
קם מפרטת את נזקיה העצומים בשל חשיפתה כמקור של בלאו ובין היתר תשלום שכר טרחה לעורכי דינה בסך כולל של 420,000 שקל, אובדן הכנסה של כ-400,000 שקל מעבודתה באתר וואלה! ככתבת ברנז'ה, שלילת חירותה ופגיעה אנושה בה, פגיעה בכבודה העצמי וכבודה כאדם, פגיעה בפרטיותה, ופגיעה בשמה הטוב, צער, סבל ועוגמת נפש. ובנוסף מתבקש ביהמ"ש לפסוק לה פיצויים מוגברים ואף פיצויים עונשיים לנוכח מידת העוול שנגרמה לה וגם על מנת לשקף את מורת הרוח מהתנהגותם המעוולת של הנתבעים.
קם מציינת כי היא מביטה כיום בעיניים כלות ובחוסר אונים על העתיד הצפוי לה לאחר שחרורה מהכלא, לדבריה היא תיאלץ לעד להסביר, להצטדק ולהתנצל בגין מעשיה כמקור לעיתונאי ותיאלץ תמיד להתמודד עם המבטים, התמיהות, הספקות והסירובים וזאת מעבר לכתם ההרשעה הפלילית ולעובדת הרישום הפלילי המונעים ממנה מלהגשים את עצמה.(קם נידונה במסגרת הסדר טיעון ל-4.5 שנות מאסר בפועל וביהמ"ש העליון הפחית שנת מאסר מהעונש בעקבות ערעורה)
ביהמ"ש מתבקש לחייב את אורי בלאו בתשלום חלק ניכר מן הסכום הנתבע לנוכח תפקידו המיוחד בגרימת העוול האדיר שנגרם לענת קם.
עד לרגע זה טרם התקבלה תגובת עיתון "הארץ".
