המספרים שראו בטרכטנברג: המשוואה שמאחורי המחאה
השכר הממוצע הריאלי במשק במהלך עשור נשחק ב־2.3%. במקביל, הממשלה צמצמה את המשקל של השירותים החברתיים שהיא נותנת כאחוז מהתוצר, שחיקה של יותר מ־7%
07:4428.02.13
בדיון הראשון של ועדת טרכטנברג, באוגוסט 2011, ניסתה המשנה לנגיד בנק ישראל פרופ' קרנית פלוג לתפוס במשפט אחד את הסיבות למחאה החברתית. "אני לא בטוחה שהמוחים יודעים בדיוק לנסח ולראות, אבל זה מה שעומד מאחורי המחאה: גם מקבלים שירותים נחותים יותר, פחות שירותים, משלמים עליהם יותר, וגם משתכרים שכר נטו יותר נמוך ריאלית", אמרה. התבוננות במה שקרה בישראל לאורך העשור הראשון של המאה הנוכחית מבהירה היטב למה התכוונה פלוג. השכר הממוצע הריאלי במשק בעשור הזה לא עלה, אפילו לא נשאר במקום - הוא נשחק ב־2.3%. במקביל, הממשלה צמצמה את המשקל של השירותים החברתיים שהיא נותנת כאחוז מהתוצר, שחיקה של יותר מ־7%. הציבור נאלץ לממן מכיסו הפרטי שירותי חינוך, בריאות וביטוח בריאות, היה לו פחות ופחות כסף לזה, ואם לא די בכך - המחירים עלו. לא סתם עלו, בכמעט 60% בעשור. אלה המספרים שהובילו למחאה החברתית.
