העבודה הניחה הצעת חוק יסוד 'זכויות חברתיות'
יחימוביץ': "אדם שאין לו זכויות חברתיות בסיסיות ממילא לא נהנה מחופש בחירה ומחרות הביטוי. הזכות לחינוך, לפרנסה בכבוד ולביטחון תזונתי - הן בסיסיות"
סיעת העבודה הניחה הצעת חוק יסוד 'זכויות חברתיות'. החוק מתקין לראשונה את הזכויות העיקריות "המובטחות לכל אדם לשם קיום חיים בכבוד אנושי וברווחה" ומכיל גם זכויות הקשורות בעולם העבודה.
מדובר בהצעה שהוגשה במתכונות מגוונות שוב ושוב מאז 1996, אולם מעולם לא הושלמה חקיקתה,
ההצעה הנוכחית - שסיכוייה נמוכים עקב החלטת הסיעה להישאר מחוץ לקואליציה העתידית - נוסחה בסיוע האגודה לזכויות האזרח, ומטרתה לעגן בחקיקה את הזכויות החברתיות של תושבי ישראל. לדברי המפלגה "הכוונה היא להפוך אותה בעתיד לחלק מהחוקה כשזו תחוקק".
"זכויותיו החברתיות של האדם חשובות לא פחות מזכויותיו האזרחיות והמדיניות", ציינה מגישת החוק הראשית יו"ר העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' ל"כלכליסט". לדבריה, "אדם שאין לו זכויות חברתיות בסיסיות ממילא לא נהנה מחופש בחירה ומחרות הביטוי. הזכות לחינוך, לפרנסה בכבוד ולביטחון תזונתי - הן בסיסיות ומהוות את הנדבך הראשון והבסיסי לקיום בחברה אנושית. ממשלה שאינה מייצרת תשתית חוקתית כזאת אינה ממלאה את חובתה לאזרחיה ומפקירה את גורלם לכוחות השוק".
בין היתר החוק קובע את "הזכות לקיום בכבוד ולרמת חיים נאותה", "הזכות לבריאות הקשורה קשר בל ינותק לזכות לחיים ולשלמות הגוף" וזכות לאופק תעסוקתי "שמעגן את זכותו של אדם לעבודה, לתנאי עבודה מיטיבים ולשכר הוגן". ההצעה מגדירה גם את זכות ההתאגדות של עובדים כ"זכות דמוקרטית ובסיסית".
בדברי ההסבר נכתב בין השאר כי "חוק היסוד המוצע מדגיש את המאחד בין זכויות האדם השונות האזרחיות והחברתיות כאחד... חוק יסוד זה חיוני כשלעצמו וחיוני עוד יותר לאור המרקם החקיקתי בישראל, הכולל את חוק–יסוד: חופש העיסוק, שפורש כמגן על זכויות המעסיקים, ואילו הזכויות החברתיות וזכויות העובדים אינן מעוגנות עדיין בחוק יסוד ולכן אינן מוגנות דיין". עוד נכתב כי "עובדה זו יוצרת במדינת ישראל מצב חוקתי לא סימטרי, שיש בו פגם חקיקתי וסכנה ממשית להפרת האיזון בין העובדים והמעסיקים ובין השכבות החלשות והחזקות בחברה".
