האוצר בוחן את ייקור המיסוי על שימוש בפחם ובגז טבעי

האם המדינה מצאה מקור מימון חדש לכיסוי הבור התקציבי? משרד האוצר חשף אתמול תוכנית לשינוי שיעורי המיסוי והאגרות על פחם, גז טבעי ודלקים שנמצאים בשימוש משקי האנרגיה, התחבורה והתעופה על מנת לייצר הכנסות חדשות למשק.  

ערן יעקב, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים, חשף במסגרת כנס המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה כי שיעור ההטבות וההנחות שהמדינה מעניקה למגזרים שונים עבור השימוש בדלקים מגיע ל־3.5 מיליארד שקל בשנה, נתון שהוביל להקמתם של ארבעה צוותי עבודה שינסו לשנות את תמהיל ההטבות הקיים.

המהלך מצביע על חששה של המדינה מאובדן הכנסות לאחר המעבר לשימוש בגז טבעי או בדלקים סינתטיים במשק שהמיסוי עליהם נמוך יותר. העלאת המיסוי על הדלק, לדוגמא, תעלה את תעריף החשמל בבין 0.5% ל־1% לטענת יעקב, ותוסיף כ־200 מיליון שקל בשנה לתקציב המדינה.

תוכנית נוספת שהעלה יעקב על הפרק היא מיסוי דלקים לטיסות והפלגות פנימיות, כגון אלו שמתבצעות מתל אביב לאילת ואינן ממוסות כיום. לדבריו, המהלך עשוי לתרום לקופת המדינה כ־100 מיליון שקל בשנה, כאשר החשש העיקרי הוא מהתייקרות עלות כרטיסי הטיסה.

תוכנית נוספת שעל הפרק היא העלאת המיסוי על "תחליבי סולר", כלומר סולר שנמהל כך ששריפתו פחות מזהמת. יעקב חשף עוד כי שיעור המיסוי הכללי על רווחי מכירות הגז ממאגר תמר יתקבע על רף של 45.5% בלבד — ירידה של 4.5% לעומת שיעור המס שהמדינה תכננה לגבות. לדברי יעקב, המדינה קיוותה להגיע לשיעור מס של 50%, אולם התוכנית להקפאת הירידה במס החברות שינתה את תמהיל המיסוי שהחברות מחויבות לשלם, מה שהוביל לצמצום היטל רווחי הנפט על חשבון מס החברות. תוכנית המיסוי צפויה להיכנס לתוקף כבר ב־2016, אז יגיעו בעלי מאגר תמר לתשואה של 200% על השקעתם ויחלו לשלם מס נוסף על מכירת הגז.

מצוקת המדינה בניסיון לסתום את הבור התקציבי מתבטאת במיוחד בהצעה להטיל אגרה של כ־3,000 שקל על מכוניות שמונעות בגז בישול. נכון להיום יש בישראל כ־10,000 מכוניות כאלה, והיתרון למדינה יגיע לבין 15 ל־30 מיליון שקל בשנה בלבד.