גנגאם סטייל היה מצליח גם באנגלית?
פרופסור יקר, מה הפך את "גנגאם סטייל" לקליפ כה פופולרי? האם זה קשור למילים הלא מובנות, כמו שאשה בחצאית מיני לרוב מסקרנת יותר מאשה עירומה לגמרי? לאחרונה הזמר סיי הודיע שיוציא אלבום באנגלית. האם זו טעות מצדו? נור
לפני כמה שנים השתתפתי במחקר שבחן את נושא העמימות, ומצאנו בדיוק את המנגנון שאת מתארת: ככל שמבינים פחות אוהבים יותר. גילינו שבאתרי היכרויות אנשים נמשכו בעיקר לבעלי פרופילים מסתוריים. כנראה כשחסרים פרטים המוח שלנו נוטה להשלים אותם באופן אופטימי מדי, ואחר כך להתאכזב לנוכח המציאות.
כדי לנסות להבין את הקשר בין העמימות להיסטריית "גנגאם סטייל" צפיתי ביוטיוב בעשרה קליפים מצליחים באנגלית, בלי להתרכז במילות השירים, ואחר כך קראתי את המילים. גיליתי שכשירה, אלה טקסטים נחותים במיוחד, וזה גרם לי להעריך פחות את הקליפים. זו לא בדיקה מדעית, אבל היא גרמה לי לחשוב שלרוב המוזיקאים עדיף שהקהל לא באמת יקשיב למילים. קליפים עמוסים ושפה זרה עוזרים. כך שאם הייתי סיי, את האלבום הבא הייתי עושה בשפה שכמעט אף אחד לא מכיר. אולי יידיש.
ריקוד הגנגאם סטייל. ככל שמבינים פחות אוהבים יותר צילום: רויטרס
האם העמימות הרומנטית עובדת גם בראיונות עבודה?
העמימות שמגבירה את המשיכה, האם זה נכון גם בגיוס עובדים? האם אנחנו באמת מעדיפים אנשים שמגיעים מחוץ לארגון ולא מתוכו? ג'
ג' היקר,
אפשר ליישם הרבה לקחים מהרומנטיקה לחלקים אחרים בחיים, וגיוס עובדים הוא באמת אחד מהם. יש ראיות לכך שמנכ"לים שגויסו מבחוץ השתכרו יותר ממנכ"לים שקודמו מתוך הארגון, גם כשהביצועים שלהם היו פחות טובים. להערכתי מדובר בציפיות הגבוהות שנלוות להיעדר ידע. האתגר, גם למעסיקים וגם לרומנטיקנים, הוא להילחם בנטייתנו לאופטימיות יתר בנוגע לאנשים שאיננו מכירים.
