פישר כבר לא מקבל החלטות לבד, אבל יש לו זכות וטו

לב לבו של חוק בנק ישראל החדש הוא הקמת שני גופים שיפעלו לצד הבנק: ועדה מוניטרית ומועצה מינהלית. שני הגופים נועדו לחזק את עצמאותו של הבנק המרכזי, ולחולל מה שהנגיד סטנלי פישר עצמו תיאר כ"מהפכה בתהליכי קבלת ההחלטות בבנק".

הוועדה המוניטרית קיבלה למעשה לידיה את

הוועדה, שבראשה עומד הנגיד, מונה שישה חברים שלושה מתוך בנק ישראל: הנגיד פישר, המשנה לו ד"ר קרנית פלוג והיועץ הבכיר לנגיד בארי טאף, ושלושה חיצוניים: הפרופסורים לכלכלה רפי מלניק, ראובן גרונאו ואלכס צוקרמן. את כל החלטותיה מקבלת הוועדה המוניטרית בהצבעה. במקרה של שוויון קולות, ניתנת לנגיד זכות הצבעה כפולה.

דיוני הוועדה המוניטרית מחליפים את השיטה הקודמת, שבה התייעץ הנגיד עם חברי הפורום המצומצם של בנק ישראל - שהוא למעשה הנהלת הבנק - אבל קיבל לבסוף את ההחלטות בעצמו.

חוק בנק ישראל החדש אושר בכנסת במרץ 2010, אולם מינוי הוועדה המוניטרית בפועל התעכב במשך יותר משנה וחצי, בעיקר בשל הקושי למצוא מועמדים מתאימים לתפקיד חברי הוועדה החיצוניים - כאלה שגם מכירים היטב את התחום המוניטרי וגם חפים מניגוד עניינים.

הגוף הנוסף שהוקם, המועצה המינהלית, מתפקד למעשה כדירקטוריון בנק ישראל ועוסק בכל הפעילות המינהלית של הבנק: אישור תוכניות העבודה, התקציבים והדו"חות הכספיים, ופיקוח על מבנה ותנאי השכר של העובדים. המועצה המינהלית מונה שבעה חברים: נגיד הבנק, המשנה לנגיד, יו"ר קבוצת אסם דן פרופר כיו"ר המועצה, רו"ח יצחק אידלמן, יו"ר קבוצת פיננסים ג.ג אורי גלילי, פרופ' נינה זלצמן מאוניברסיטת תל־אביב ומנכ"לית אינטל מקסין פסברג.