שוויון מגדרי? לא במגזר הציבורי
החדשות הטובות הן ששיעור הנשים בקרב הבכירים בשירות המדינה הינו 32.6% - עלייה של 118.5% מאז 1997. ובכל זאת, בטבלת שיאני השכר הגברים ממשיכים לשלוט - ברשימת 100 שיאני השכר במגזר הציבורי מופיעות רק 7 נשים
בדו"ח הממונה על השכר ל־2011 נכתב כי הפער באחוזים בין השכר הממוצע של נשים לעומת גברים ירד ב־1.2% בין 1997 ל־2011. עם זאת, ההפרש בין השכר החודשי הממוצע ברוטו של נשים לעומת גברים, שעמד ב־1997 על 2,614 שקל, עלה ב־2011 ל־4,000 שקל.
תקרת הזכוכית אולי נשברה, אבל השוויון המגדרי בשכר עדיין לא קרוב. ממוצע השכר החודשי ברוטו של נשים במגזר הציבורי עמד על 7,927 שקל ב־1997, בעוד ששכר הגברים עמד על 10,541 שקל. ב־2011 עלה שכר הנשים ל־12,772 שקל, ואילו שכר הגברים עלה ל־16,775 שקל.
גם השוואת השכר החציוני מציגה תמונה דומה. השכר החציוני של הגברים ב־2011 עומד על 13,404 שקל לעומת שכר הנשים העומד על 8,706 שקל.
אבל הדו"ח לא מציין שני מספרים שמאד קל לחשב: גובה ההפרש בשכר בין המגדרים והיקף העלייה בשכרם עם השנים. ההפרש בשכר הממוצע בין נשים וגברים שעמד על 2,614 שקל ב־1997 עלה ל־4,003 שקל ב־2011. במהלך השנים גדלו הן משכורות הגברים והן משכורות הנשים ב־38%. אבל היות שהן התחילו בנקודות שונות, אי השוויון במספרים גדל. בסך הכל משכורת הגברים הממוצעת גדלה ב־6,234 שקל לחודש, בעוד שמשכורת הנשים ב־4,845 שקל לחודש בלבד.
פערי השכר נמצאים בכל המגזרים הציבוריים, אך הם בולטים לרעה במיוחד באיגודי ערים, עם פער של 7,007 שקל לטובת הגברים ובחברות הממשלתיות המשלמות לגברים בממוצע 6,841 שקל יותר.
הדו"ח מסביר כי חלק נכבד מהפער בשכר נובע משיבוץ בדרגות השונות, ומכך שגברים בדרך כלל מועסקים בדרגות גבוהות יותר ונשים מועסקות לרוב בתפקידי מזכירות ופקידות. אלא שגם במקצועות פרא־רפואיים ועובדים סוציאליים, שבהם נשים מהוות מעל 87% מהעובדים, הן לא מרוויחות בממוצע ברוטו כמו הגברים.
החדשות הטובות הן ששיעור הנשים בקרב הבכירים בשירות המדינה הינו 32.6% - עלייה של 118.5% מאז 1997. בנוסף, בשכר הבכירים הפער בין גברים לנשים עומד רק על 288 שקל לחודש. ובכל זאת, בטבלת שיאני השכר הגברים ממשיכים לשלוט - ברשימת 100 שיאני השכר במגזר הציבורי מופיעות רק 7 נשים.