מחלקת רכש
הבעיה המרכזית סביב סוגיית התקציב היא הקושי במדידת התפוקות שהוא אמור לספק. האם ביקרתם בלשכות או הייתם בקשר ישיר עם ח"כים המופיעים כשיאני הרשימה?
אפשר להתווכח האם רכישת מיני־בר או לימודי שפה משפרת את חוויית המשתמש של הבוחרים מול הח"כים. ניתן גם לשאול האם הכנסים המרובים שעורכים הח"כים בחסות תקציב ה"קשר עם הציבור" אכן משמשים ל"מפגשי הסברה המתייחסים לעבודה הפרלמנטרית" כפי שמתיר החוק - או לצרכים פוליטיים.
הבעיה המרכזית סביב סוגיית התקציב היא הקושי במדידת התפוקות שהוא אמור לספק. האם ביקרתם בלשכות או הייתם בקשר ישיר עם ח"כים המופיעים כשיאני הרשימה? רבים מהקוראים לא ישיבו בחיוב, והכנסת לא מספקת שום כלי למדוד את ההיענות של הח"כים לפניות הציבור. תחקיר "כלכליסט" אף חשף בעבר כי רבות מהלשכות אינן פעילות או שנשכרו מידי בני משפחה ומקורבים שלא על פי ההנחיות ותמורת תשלום מופרז, וחלקן נטולות שילוט והכוונה כפי שמחייבות התקנות.
הח"כים מלינים כי הכנסת מתייחסת אליהם כזאטוטים. הפירוט הרב של הרכישות המותרות ברמת הסנדביץ' גורם לרכישות מנופחות כדי "לא לצאת פראיירים". הבדיקה אף מראה כי חלק מהח"כים מודעים לאפשרות של גרירת 12 אלף שקל לא מנוצלים משנה לשנה, ודואגים לסחיטה מקסימלית של לשד התקציב. מאידך, אי־תיחום התקציב עשוי להוביל לרכישות מופרכות ולבזבוז גדול אף יותר.
פתרון שאותו ניסו הח"כים הוא הגדרה מחדש של התקציב: הם פנו בעבר ליו"ר הכנסת רובי ריבלין בבקשה לשנות את שם תקציב "קשר עם הציבור" ל"תקציב לשכה" כדי להימנע מביקורת. אלא שריבלין סירב וטען שהשם מדויק ושעליהם לעמוד מאחורי הוצאותיהם הממומנות מהכיס הציבורי.
אם כן, על הכנסת לקבוע רשימת פריטים בסיסית שבה יש לצייד את הלשכות. על הכנסת גם לשדרג את השותפות החומרית של חבריה דרך שיפור ופישוט מחסן הציוד המשומש. רכישת פריטים בצורת קבוצת רכישה תוזיל משמעותית את ההוצאות, במיוחד לאור העובדה שרוב הח"כים בסופו של דבר רוכשים את אותם המוצרים.
ולבסוף שקיפות. פירוט מדוקדק יותר של הוצאות השרים והח"כים עשוי למנוע רכישות שזיקתן לשיפור הקשר עם הבוחר זהה למתאם בין הבטחות המועמדים לכנסת לבין ביצועיהם לאחר שהתיישבו בלשכותיהם.
