אם אין משא ומתן, לפחות תהיה בוררות

שמו של המושב המוקדש לפלסטינים בכנס שדרות שיתקיים בשבוע הבא נקרא "שלום כלכלי". זה היה גם שמה של התוכנית המדינית־כלכלית שהכין בנימין נתניהו במערכת הבחירות הקודמת, שלא זכתה להצלחה. עם זאת, הנושא שיוצג במושב הוא בעל פוטנציאל, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה מצד אנשי עסקים פלסטינים, בראשם המיליארדר מוניב אל־מסרי, שבסמגרת חברות שבבעלותו הוא שולט על יותר מרבע מהכלכלה הפלסטינית. במרכז שיתוף הפעולה החדש ניצב המוסד לבוררות שהקימו לשכות המסחר הישראלית והפלסטינית. המוסד יפעל בחסות לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), במטרה לפתור בהתדיינות בעיות בסחר הישראלי־פלסטיני, שהיקפו כ־16 מיליארד שקל.

הלשכה הישראלית בראשות אורן שחור והלשכה הפלסטינית בראשות אל־מסרי מתכוונות להתרכז בבעיות המשפטיות שנוגעות למסחר, ומוסד הבוררות אמור להתחיל לפעול באביב 2013. כיום, אם מתעוררת בעיה בין איש עסקים ישראלי לעמיתו הפלסטיני, אין מוסד שבו הם יכולים לתבוע זה את זה ולהתדיין בצורה חופשית ומאוזנת. . על רקע המגבלות והחשדנות, חלק ניכר מהעסקאות בין אנשי עסקים פלסטינים וישראלים נעשות במזומן. "לפעמים נדמה לי שאנחנו סוחרים כמו בימי הביניים", אומר בעל מחצבה מבית לחם.

מוניב אל-מסרי על רקע ביתו בשכם צילום: שאול גולן

שתי הלשכות אמורות לקיים הליכי בוררות מוסכמים בין אנשי עסקים ישראלים ופלסטינים, ולעתים להיעזר בבורר זר. בשלב ראשון יעסקו הבוררויות בסכסוכים בסכומים של עד 7 מיליון דולר, שעליהם חתומים גם ראשי הרשות הפלסטינית ברמאללה, שיבטיחו את ביצוע פסק הבוררות.

ההידרדרות ביחסי ישראל והרשות קיבלה בשבוע שעבר ביטוי כספי מובהק, כשהממשלה החליטה להחרים כ־450 מיליון שקל מכספי המסים שהיא גובה עבור הפלסטינים. על רקע זה, שיתוף הפעולה המסחרי מהווה קרן אור חיוורת.