בנק ישראל לא ישרוד רעש אדמה גם לאחר שישופץ

מבנה בנק ישראל בירושלים אינו עומד בתקני כיבוי האש, וגם לאחר שיעבור שיפוץ מקיף הוא לא יעמוד לחלוטין בתקני רעידות האדמה הקיימים. כך עולה מדיון בנושא שקיימה המועצה המינהלית של הבנק. אדריכל השיפוץ, צבי דונסקי, הזהיר בדיון כי לוח החשמל וחדר החשמל הראשי בבניין הבנק נמצאים במצב שמקשה מאוד על התחזוקה שלהם, כך שבמקרה של קריסה או של שריפה עלול מבנה הבנק להיות מושבת לכשישה שבועות.

האדריכל הוסיף כי במסגרת השיפוץ המתוכנן לא ניתן יהיה להביא לכך שהמבנה יעמוד לחלוטין בתקני רעידות האדמה הקיימים, אך ניתן יהיה לקרבו לכך. לדבריו, המבנה הוא אייקוני ומייצג הישג אדריכלי היסטורי, ולכן אין כוונה לגעת במסגרת השיפוץ באלמנטים קונסטרוקטיביים של המבנה או בחזותו.

מבנה בנק ישראל. שריפה תשבית אותו לשישה שבועות צילום: עטא עוויסאת

עוד ציין האדריכל כי מאז הקמת המבנה באמצע שנות השישים בוצעו בו עבודות התאמה רבות כדי להתאימו לצרכים של בניין מודרני, אך עדיין קיים מחסור ניכר בתשתיות חשובות בבניין ותשתיות אחרות נמצאות על סף קריסה.

בין התשתיות הפיזיות שזקוקות למענה מיידי מנה האדריכל את תשתיות החשמל וכיבוי האש.

תכנון שיפוץ מבנה הבנק החל כבר ב־2006 ומאז עבר גלגולים שונים, שאחד מהם הוא ההצעה לבצע טיפולים נקודתיים שונים במקום שיפוץ המבנה בשלמותו. עלות השיפוץ הכולל נאמדת ביותר מ־100 מיליון שקל. סעיף ההוצאה הגדול ביותר יהיה שכירת משרדים חלופיים לחלק גדול מכ־700 עובדי הבנק במהלך השיפוץ, שצפוי להימשך כשנתיים. עומק השיפוץ ועלותו ייקבעו על ידי המועצה המנהלית של הבנק, בראשות היו"ר מר דן פרופר.

במבנה של בנק ישראל מאוחסן חלק משמעותי משטרות הכסף של המדינה, שמודפס בחו"ל. לבעיות התשתית עלולה להיות השלכה על הכלכלה הישראלית: במקרה של שריפה גדולה אספקת השטרות לבנקים עשויה להיפגע.

מבנק ישראל נמסר: "בניין בנק ישראל נבנה במהלך שנות ה–60 וה–70. מאז חלו שינויים משמעותיים בתקני הבטיחות. התקנים החדשים אינם מחייבים מבנים קיימים, אך בשל החשיבות שמייחס הבנק לחיי אדם, פעל הבנק רבות בשנים האחרונות לקדם את פרויקט השיפוץ. במסגרת זו ערך הבנק סקר מקיף של ליקויי הבטיחות. בימים אלו אנו משלימים את עבודת המטה כדי לממש את התוכניות".