ספייס איי.אל: להנחית חללית על הירח תוך כדי עידוד הנוער ללמוד מדעים

היוזמים: כפיר דמרי, יריב בש ויונתן וינטרוב

איפה פעיל: בתי ספר, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך שונים ברחבי הארץ

כמה תלמידים עברו בו עד היום: בהרצאות השתתפו מעל 15 אלף תלמידים, בפעילויות הנוספות כמה מאות תלמידים נוספים.

החזון: הנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח, תוך כדי חינוך ילדים ונוער בתחומי המדע

לאתר הוועידה ליזמות בחינוך בבת ים - לחץ כאן

לצפייה בכתבה על אפליקציית הטיולים "מסלולרי" - לחץ כאן

"SpaceIL היא עמותה לקידום מדע וחינוך מדעי שהוקמה לפני כמעט שנתיים", מספר כפיר דמרי, שיזם את הקמתה יחד עם יריב בש ויונתן וינטרוב. "שלושתנו מהנדסים מתחומים שונים. בש הוא מהנדס אלקטרוניקה, וינטרוב הוא מהנדס חלל ואיש התעשייה האווירית ואני מהנדס מערכות תקשורת. היוזמה הזו החלה מתוך תחרות בינלאומית שנרשמנו אליה לפני כשנתיים, שקוראת לצוות הראשון שיצליח להנחית חללית על הירח. הצוותים המשתתפים בתחרות, שהיא בעצם מירוץ שעדיין מתקיים, חייבים להיות במימון פרטי, והפרס לצוות הראשון שיצליח לעשות זאת הוא עשרים מיליון דולר. לשם ההרשמה לתחרות, היינו צריכים לגייס בתוך זמן קצר מאד סכום של כ-50 אלף דולר, ולהפתעתנו רבים מהגורמים שנפגשנו איתם, ביניהם סוכנות החלל הישראלית, מכון ויצמן, התעשייה האווירית ועוד – הסכימו להירתם ולעזור. את הסכום להרשמה גייסנו בסופו של דבר בעיקר מתורמים פרטיים, אבל מאז ועד היום שותפים למיזם הרבה מאד גורמים".

החללית. 10 אנשים שעובדים במשרה מלאה

איך כל זה בא לידי ביטוי בפעילות חינוכית?

"מעבר לכל הגופים ששותפים ותומכים במיזם היום, יש בעמותה 10 אנשים שעובדים במשרה מלאה ומעל 100 מתנדבים שהם המהנדסים הכי מוכשרים בארץ. מתוך כל הצוות הזה, 75% מהאנשים עוסקים בבנייה ובהנדסה של החללית, וכל השאר מתעסקים בכל השאר – לוגיסטיקה, גיוס כספים, שיווק וחינוך. מבחינה חינוכית, המטרה שלנו היא שביום שהחללית תנחת על הירח, כל תושבי מדינת ישראל, ביניהם כמובן גם הילדים והנוער, יתרגשו, יקחו חלק וירגישו שזוהי החללית של כל מדינת ישראל. באותו חודש לחוץ בו עבדנו על גיוס הכספים לטובת ההרשמה, הגענו למסקנה שגם אם נעמוד במשימה ונצליח להנחית את החללית ובזה זה ייגמר – זה לא מספיק. היה לנו ברור מהרגע הראשון שמדובר בפרויקט לאומי ורצינו להבין מה יקרה ביום שאחרי. אנחנו לא אנשי חינוך אבל כל אחד מאיתנו היה מעורב בפעילויות חינוכיות והדרכתיות כאלה ואחרות, וזה היה ברור לנו שצריך להפוך את התחרות הזו למשהו ערכי. יש לעניין הזה תקדים בארה"ב: יש גרף שמראה שברגע שהנשיא קנדי הכריז על פרויקט אפולו, עלו בצורה דרסטית כמות הילדים ובני הנוער שנרשמו ללימודי הנדסה. כאשר הפרויקט הסתיים, גם אחוזי ההרשמה ירדו בחזרה. אנחנו רוצים לעשות משהו דומה".

פרויקט לאומי

איך מתבצעת הפעילות החינוכית בפועל?

"ראשית, אנחנו הולכים ומרצים בבתי ספר בכל הארץ. עד כה פגשנו מעל ל-15 אלף תלמידים. בהרצאות אנחנו מתמקדים בעיקר בתלמידי חטיבות הביניים, כי זה השלב בו הם צריכים לקבל את ההחלטה ללכת ללמוד מדעים. במקביל, יש לנו שיתופי פעולה שונים שאמורים לקחת את הפרויקט הזה בהמשך דרכם: אנשי מכון דוידסון מפתחים מערכי שיעור עבור תלמידים בהם הם ילמדו על עבודת המהנדס. פרויקטים נוספים מתקיימים בשיתוף פעולה עם המדעטק בחיפה ועם עיריית אשדוד. באשדוד כ-80 נערות שהן תלמידות למדעים מעבירות הרצאות בנושא, ועוד 45 תלמידים בונים אתר שאמור לקבל מידע בשידור חי מהחללית ולהציג לעולם את סטטוס המשימה. באוניברסיטת ת"א קיים צוות של ילדים בני 14 שלומדים פיזיקה, שהמשימה המחקרית שלו היא לעזור לנו למצוא את נקודת הנחיתה המדויקת. המטרה היא להעניק לכמה שיותר תלמידים את התחושה שהם רוצים להיות מדענים, לפתוח להם את הראש ולגרום להם להבין שלבנות חללית זה משהו אפשרי".

מהן התכניות להמשך?

"מבחינת הפעילות החינוכית – המטרה שלנו היא להגיע לכמה שיותר תלמידים. כחלק מאותה עבודה לחבר ילדים לפרויקט הזה יש לנו פעילות חדשה שפתחנו - העלנו אפליקציה חדשה לדף הפייסבוק שמי שיעלה תמונה שלו אליה, התמונה תעלה על גבי החללית ותיסע איתנו לירח. מבחינת המירוץ לחלל עצמו, עד כה הצלחנו לגייס 16.5 מיליון דולר, והיעד מבחינתנו להנחתת החללית הוא אמצע 2015. זה אמנם נשמע רחוק אבל במושגים של חלל זה אתמול".

לצפייה בסרטון וידיאו - לחץ כאן