הממשלה לא החזירה את המוחות לישראל

התוכנית "להבאת מוחות" לישראל, שמטרתה להביא חוקרים מצטיינים מחו"ל לישראל לא מביאה תוצאות בינתיים. התוכנית, שאושרה בממשלה במרץ 2010, לא הגדילה את מספר המדענים הישראלים שחזרו לעבוד ולחיות בישראל.

נתוני משרד הקליטה מצביעים על כך שמספר החוקרים החוזרים לחיות ולעבוד בישראל לאחר תקופה בחו"ל נמצא בירידה החל מ־2009. בעוד ב־2009 שבו לארץ 229 חוקרים, ב־2011 ירד מספר השבים ל־169 בלבד. גם ב־2012 לא נראה שצפוי שינוי משמעותי, כאשר עד לתחילת השבוע הנוכחי נרשמו 61 מדענים חוזרים בלבד. במספר המדענים העולים נרשמה יציבות בשנים האחרונות, כשב־2011 הגיעו 133 מדענים עולים וב־2010 נחתו כאן 105 מדענים.

משרד הקליטה מסבסד את משכורת המדענים החוזרים

מגמת "בריחת המוחות" מישראל התעצמה בעשור הקודם, שבמהלכו נשחק תקציב ההשכלה הגבוהה. כדי להתמודד עם הקיצוץ בתקציב, הקפיאו האוניברסיטאות גיוס של חברי סגל בכיר חדשים. כך, בשנים 2000–2010 ירד מספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטה העברית מ־1,400 ל־900 בלבד, ומספר חברי הסגל באוניברסיטת תל אביב ירד מ־1,300 לכ־950. במקביל, הלך וגדל מספר הסטודנטים המסיימים לימודי דוקטורנט בישראל. "אם ב־1995 המדינה ייצרה 550 דוקטורנטים, בשנה שעברה הוענקו 1,550 תארי דוקטור", אומר עומרי אינגבר, ראש אגף קליטת מדענים במשרד הקליטה. "קיים פער ענק בין מספר בוגרי הדוקטורט למספר החוקרים שהאקדמיה צריכה". הסיבה לייצור ההמוני של דוקטורנטים נעוצה במודל התקצוב של המועצה להשכלה גבוהה עד 2010 תגמל את המוסדות האקדמיים על כך. "המודל הקודם העניק לאוניברסיטאות תמריץ להגדיל את מספר הדוקטורנטים, ולמשך תקופה קצרה היתה זילות בתואר הזה", אומרת פרופ' רבקה כרמי, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיאת אוניברסיטת בן־גוריון.

הקמת 30 מרכזי מצוינות בעלות של מיליארד שקל

במסגרת התוכנית להבאת המוחות, הוחלט על הקמת 30 מרכזי מצוינות מחקרית בעלות של 1.35 מיליארד שקל שיקלטו מדענים מחו"ל. בהחלטה המקורית לא הוגדר מספר החוקרים מחו"ל שיקלטו במרכזים, אך בדו"ח שפירסם מרכז המחקר בכנסת לפני שנתיים צוין כי המטרה היא לקלוט 200–300 חוקרים מחו"ל. מלבד משרה באחד המוסדות האקדמים בארץ, מקבל המדען המגיע לארץ מענק מחקרי של 100 אלף דולר לשנה במשך חמש שנים, כמו גם מענק הצטיידות חד־פעמי שיכול להגיע עד מיליון דולר.

באוקטובר 2011 החלו לפעול ארבעת המרכזי הראשונים, שתקציבם עומד על 235 מיליון שקל לחמש שנים. במרכזים נקלטו 95 חוקרים מהארץ ו־14 חוקרים ששבו לישראל מאוניברסיטאות בעולם. המדענים מחו"ל נבחרו מתוך 80 מועמדים מצטיינים שהגישו בקשות. המרכזים עוסקים בתחום מדעי החיים וההנדסה, אך הכוונה היא שעשרת המרכזים הבאים שיקומו יעסקו גם במדעי החברה והרוח, חינוך ומשפטים.

אינגבר טוען כי מרכזי המצוינות לא יצליחו להשיב מספר גדול של חוקרים לישראל. "מטרת המרכזים היא להביא את הטובים ביותר", הוא טוען. "יש שם הרבה כסף שניתן למעט אנשים. מטרתם לקדם את המחקר המדעי והמצוינות של ישראל, אך לא להשיב מוחות לארץ".

בנוסף, החליטה הממשלה כי משרד הקליטה יסייע למדענים מחו"ל להיקלט ולמצוא עבודה בארץ. לדברי אינגבר, המעסיקים תופסים לעיתים את המדענים המגיעים מחו"ל כבעלי כישורים גבוהים מדי. "אנחנו מסבסדים חלק מעלות העסקה הראשונית של המדענים, כדי שהמעסיקים יסכימו להעסיקם", אומר אינגבר.

אך באגף לקליטת מדענים במשרד הקליטה טוענים כי התקציב שמעמיד לרשותם משרד האוצר, 15 מיליון שקל בשנה, אינו מספיק. לכן, החל מספטמבר 2011 שונתה ההגדרה של מדען חוזר לישראלי בעל תואר שני ומעלה שעסק במחקר ופיתוח ושהה בחו"ל חמש שנים ומעלה, ולא שלוש שנים ומעלה כפי שהוגדר עד אז. אינגבר אומר ששינוי הקריטריונים יוריד ב־16% את כמות הזכאים להטבות, וזאת בתקופה שמספר המדענים העוזבים את ישראל רק עולה.

תנאי לא רשמי לקבלת תקן מרצה בכיר באוניברסיטה בארץ הוא פרסום מחקר באחד מכתבי העת המובילים בעולם, דוגמת Nature. כדי להגיע לפרסום כזה בתחום המדעים המדויקים, ולפעמים גם בפסיכולוגיה, נדרשת תקופה של יותר מ־3 שנים בחו"ל ולכן בשינוי הקריטריון של משרד הקליטה יש היגיון. מאידך ככל שחוקר ישראל שוהה מספר שנים רב יותר בחו"ל ומתרגל לתנאים הנוחים שמציעות האוניברסיטאות שם, קטן הסיכוי שלו לחזור ארצה.

רבקה כרמי. "ישראל מקדשת השכלה ומצוינות ולעולם לא נוכל לספק מקומות באקדמיה לכולם"

"בקושי חזרנו למצב של לפני עשור"

התנאים המצפים לחוקר צעיר החוזר מפוסט דוקטורט בחו"ל לישראל אינם פשוטים. משכורתו של חבר סגל זוטר באוניברסיטאות נעה בין 8,000–9,000 שקל ברוטו, כשתנאי המחקר שלו נגזרים מיכולותיו של החוקר הבכיר מעליו לגייס כסף למחקר מדי שנה. המדענים שחוזרים לארץ דרך אגף קליטת מדענים במשרד הקליטה נקלטים לעיתים כחוקרים

במשרות ארעיות או בפוסט דוקטורט שני באוניברסיטאות.

מתוך 200 מדענים ששבו ארצה ב־2009–2010, פחות ממחצית השתלבו באוניברסיטאות. אך גם במגזר העסקי לא קל לשבים למצוא עבודה. "קרוב לשליש מבוגרי התואר השלישי מגיעים מתחומי מדעי החיים, והבעיה העיקרית היא מציאת תעסוקה בתחום הביוטכנולוגיה בישראל", אומר אינגבר.

לדברי כרמי, "הגדלת התקציב לא שינתה את המציאות, אלא בקושי החזירה אותנו למצב של לפני עשור. התוכניות הקיימות לא יביאו אותנו לחזית המדע בעולם". אולם, לדבריה צריך להשלים כי לא כל החוקרים ישארו בארץ. "אנחנו מדינה קטנה שמקדשת השכלה ומצוינות ולעולם לא נוכל לספק מקומות לכל האנשים הטובים. זה לא כל כך נורא שחלק לא גדול מהם ישארו בחו"ל.