אמינות הפוליטיקאים עומדת למבחן

"אובמה אמר שהוא קיצץ 3,600 דולר במסים. למעשה הוא סיכם כמה קיצוצים שונים שנעשו לאורך ארבע שנים - אחד מהם כבר פג תוקף". משפט זה נכתב דקות ספורות לאחר שהנשיא האמריקאי הצהיר על היקף הפחתות המסים שהוביל במהלך העימות הנשיאותי שנערך בשבוע שעבר - בדיקה אחת מתוך עשרות שערך צוות מיוחד של "הוושינגטון פוסט" בזמן אמת בשעה שהמועמדים התנצחו על מסכי הטלוויזיה. הצוות בחן את אמיתותה של כל אמירה שנורתה לחלל האולם בשעת העימות ופרסם מיד את הממצאים.

ובארץ? נתחיל מזה שבינתיים המועמדים לראשות הממשלה שלנו אינם נוהגים לערוך עימותים זה עם זה, ונמשיך עם המסורת הישראלית העצלה שלא לבדוק את אמיתות הנתונים שמשחררים הפוליטיקאים ללא הרף כדי להאדיר את פועלם מחד ולהתנגח ביריביהם הפוליטיים מאידך.

בעוד שבתחום הפוליטי קל יותר למצוא את הפוליטיקאים בקלקלתם, נתונים כלכליים דורשים בדיקה מתישה במאגרי מידע וטבלאות מסובכות. כך, אם נתניהו מצהיר ש"הוספנו 330 אלף מקומות עבודה - שיא של כל הזמנים", הרוב המוחלט יקבל את הדברים כפי שהם, ורק מעטים יקוששו אחר הנתונים באתר הלמ"ס ויבחנו האם ראש הממשלה דייק בדבריו.

אובמה. אמר שקיצץ 3,600 דולר במסים, אך למעשה סיכם כמה קיצוצים שאחד מהם כבר אינו בתוקף צילום: בלומברג

הציבור הישראלי גילה את המודעות החברתית

אלא שבשוך המחאה החברתית, קומץ מתוך המעטים שבכל זאת בודקים את האמירות החליטו ליצור פלטפורמות שיאפשרו גם לציבור הרחב לחזות בממצאיהם. מלבד אתרים כמו "התקציב הפתוח" ו"כנסת פתוחה" שמנגישים את נתוני תקציב המדינה וההצבעות הקשורות אליו, לאחרונה חיברו שני סטודנטים, ספי קלר ושני קינן, את הפוליטיקאים למכונת אמת דיגיטלית באתר Politiwatch, שעוקב אחר אמירות הפוליטיקאים והבטחותיהם - גרסה עברית של האתר האמריקאי זוכה פרס הפוליצר Politifact.

בין היתר טענו השניים כי נתניהו ייפה את העובדות כשטען ש"לא נוספה מיטה אחת לבתי החולים בעשור האחרון", וכי למעשה נוספו 4,677 מיטות. במשרד רה"מ שללו את הממצאים הללו, וטענו כי "החלטת הממשלה מחודש פברואר 2011 קבעה תוספת 960 מיטות, במסגרת הסכם בין משרדי הבריאות והאוצר. הפעם האחרונה, עד להחלטה זו, שבה הוקצו מיטות כלליות, היתה במסגרת הסכם משרדי הבריאות והאוצר לשנת 2000. "הסכם 2000" קבע תוספת מיטות, שבמסגרתה נפתחו 562 מיטות כלליות בשנים 2000–2010. בשנים 2000–2010 התווספו גם 5,417 מיטות סיעודיות בבתי החולים הפרטיים וכן 175 מיטות שיקום. מנגד, במהלך השנים 2000–2012 ירדו 2,168 מיטות בבתי החולים לבריאות הנפש. מאז ביצוע "הסכם 2000" לא נוספו מיטות לבתי החולים הממשלתיים והציבוריים, כאמור, עד להחלטת הממשלה הנוכחית בפברואר 2011".

מעבר לפעילות Politiwatch, בימים האחרונים התקיימו פגישות רבות בין עשרות פעילים חברתיים שהקימו ארגונים שונים להגברת השקיפות והנגשת הממשל. הפעילים עלו מדרגה, ובמקום להתמקד בהוצאת האנשים לרחוב הם מנסים לתאם פיתוח אפליקציות שאמורות לקרב את נבחרי הציבור לציבור ולהראות בצורה גרפית וידידותית מה הם עשו, כיצד הצביעו, ועוד. אחת היוזמות, למשל, היא "כחול" (מילים כמו חול) - אתר פוליטי המתעד הבטחות, תחזיות ואמירות של פוליטיקאים. באתר רואים למשל כי שטייניץ התחייב שעד ערב ראש השנה יובא התקציב המלא לאישור הממשלה - מה שכמובן לא קרה.

מלבד בדיקת כנות האמירות, הפעילים נפגשו כדי לגבש פרויקט נוסף - זיהוי ח"כים יעילים. הפרויקט מקודם על ידי "הסדנה לידע ציבורי", שנחשפה ב"כלכליסט" ואחד מתומכיה הנלהבים הוא השר מיקי איתן. הפעילים מתכוונים ליצור כלים שיאפשרו למשתמשים להשוות בין חברי כנסת מטעם מפלגה מסוימת על פי מדדים של פעילותם בכנסת, שהאג'נדות אותן הם מקדמים ושיתופי הפעולה שלהם עם ח"כים אחרים. כמו כן, מקווים המתנדבים לבנות פלטפורמה שתאפשר למשתמש להבין בצורה ברורה "מה עשתה המפלגה לה הצביע במהלך פעילותה בקדנציה הנוכחית" ולסייע להם להחליט לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות על מנת לקדם את הנושאים החשובים להם.

נתניהו. שהוא טוען שהוסיף 330 אלף מקומות עבודה - שיא של כל הזמנים - מי בודק את הנתון? צילום: אי פי איי

לאמץ את המודל האמריקאי

באמריקה כמו באמריקה, רמת המעקב משוכללת בהרבה. מלבד הפרויקט של "הוושינגטון פוסט", אתרים רבים עוקבים אחר התרומות לפוליטיקאים ומחפשים תבניות ודפוסים, מכוני מחקר עושים מעקב צמוד אחר הממשל לרבות ניתוח התרומות שגייסו נבחרי הציבור, ומלבד זאת יש גופים ציבוריים שלא רק מנתחים אלא גם פועלים.

Politifact האמריקאי, למשל, מכיל "מדד האמת" שבוחן את מהימנות התבטאויות הפוליטיקאים. לצד תמונת הפוליטיקאי והדברים שאמר מופיע גזר הדין: עד כמה האמירה נכונה או שקרית, ומהו המקור שעליו היא מסתמכת. השבוע ניתן היה לראות שהמועמדת הרפובליקאית לסנאט, לינדה מקמון, דיברה כזב כאשר טענה שיריבה הפוליטי כריס מרפי מרוויח שכר של מיליון דולר מכספי ציבור. צוות האתר בדק ומצא שחבר הקונגרס מרוויח 174 אלף דולר בשנה. מבדיקה אחרת ניתן אף לראות שכשחבר הקונגרס ג'ו דונלי טען שמעולם לא הצביע בעד מינוי ננסי פלוסי ליו"ר בית הנבחרים הוא "בעיקר שיקר" - הוא הצביע עבורה פעמיים בעבר.

"קוראים להם רגולטורים אזרחיים, והם נפוצים בארה"ב ובסקנדיביה", סיפר בעבר פרופ' דוד נחמיאס מהמרכז הבינתחומי ל"כלכליסט". "הם יעילים ויודעים בדיוק כיצד לפעול, איך להעביר מידע לתקשורת או לאנשים ספציפיים בממשלה או בשלטון המקומי. זו פונקציה חיובית שעוקפת בירוקרטיה ציבורית".