"מנסה לזרז את שיקום החולים בניוון שרירים"
ד"ר רונן שושניק, חוקר מוח מהמכון הטכנולוגי בחולון, בוחן את נקודת האל־חזור בתכנון תנועות בגוף האדם. זיהוי המקור לתנועה הבסיסית ביותר יסייע בשדרוג שיקום מוגבלים בתנועה
מי אתה: ד"ר רונן שושניק (41), חוקר מוח, מרצה במחלקת הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכון הטכנולוגי בחולון, אב לשניים. סיים את הדוקטורט במכון ויצמן ומתמחה באלקטרופיזיולוגיה, בפסיכופיזיקה מוטורית ובפיתוח ממשקי מוח־מכונה היברידיים. עומד בראש קבוצת מחקר בנושא הנדסה ביו־רפואית במכון, הכוללת 12 רופאים מתחומים שונים.
המחקר שלו: "הקבוצה שלי משתפת פעולה כיום עם בית חולים שיקומי באירלנד, ועוסקת בשיטות חישוב ומודלים מתמטיים לניתוח בזמן אמת של אותות EEG (רשמת מוח חשמלית), הנרשמים בזמן דמיון תנועות יד מורכבות. המטרה שלנו היא לאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות מוטוריות שונות שנגרמו כתוצאה מניוון שרירים, טרשת נפוצה, שבץ, גידול או טראומה - לעשות תנועות חלקות. אנו מצויים בתהליך של מציאת פרדיגמות לזירוז השיקום לאנשים שעברו שבץ ויכולים להשתקם. לאחר שבץ התנועה בגוף חוזרת אחורה בהתפתחות שלה. ניתן לזהות זאת על ידי מדידת זמנים, ולבחון אילו תנועות מיוצגות בתור פרימיטיב - יחידת התנועה הבסיסית ביותר בגוף האדם".
ד"ר שושניק צילום: אוראל כהן בניין של תנועה: "כמו שלומדים לדבר ברצף ולומדים לחבר תווים לנגינה מתמשכת, כך גם בנויה התנועה. תינוקות עד גיל 3 מציגים תנועה מקוטעת. תנועת תינוק בן שנה, למשל, מורכבת מתנועה ראשונה ארוכה כשאחריה עוד שתיים־שלוש תנועות מקוטעות. כמו בתהליך הגדילה, כך גם בשיקום התנועות מקוטעות. זיהוי הפרימיטיבים, יחידות התנועה הבסיסיות, יכול לעזור להאריך את התנועה. בדוקטורט שלי בדקנו מהם הכללים התחביריים והאסטרטגיות שבאמצעותם אנחנו מחברים פרימיטיבים לתנועה אחת ארוכה וחלקה".
נקודת האל־חזור: "קיימת נקודת זמן בתהליך הבקרה והתכנון של התנועה, שלאחריה חייבת התנועה להתבצע. נקודת הזמן הזו זכתה לשם נקודת האל־חזור. המחקר הראשון שעבורו קיבלתי מענק מהקרן הלאומית למדע עוסק בזיהוי פרימיטיבים של תנועה. העליתי סברה שפרימיטיב של תנועה הוא בלתי ניתן לעצירה, כך שברגע שמתחילה התנועה לא ניתן להפסיק אותה".
