איך תפתרו את בעיית האנרגיה?

ספרו החדש של הפיזיקאי עטור הפרסים ריצ'רד מולר ממוען למחוקקים, לקברניטים, ובעיקר לבוחרים שמשגרים אותם לעמדות הכוח. שם הספר, שהתפרסם בארצות הברית באוגוסט, הוא "אנרגיה לנשיאים לעתיד" (ובשמו המלא "Energy for Future Presidents: The Science Behind the Headlines". זה ספר המדע הפופולרי השמיני של מולר, שב־2006 פרסם את רב־המכר "פיזיקה לנשיאי העתיד", שהמבקרים תיארו אותו כאחד מספרי הפיזיקה הנדירים שמסבירים את הדברים המסובכים ביותר באופן הבהיר ביותר.

שמו של הספר קורץ לסדרת ספרי המדריכים הפופולרית "לאובדי עצות" - אבל הפנייה גבוה, אל נשיאי העתיד, אינה סתמית, ומגיעה עם הרבה קבלות. מולר, ראש מעבדת טמפרטורת כדור הארץ באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, זוכה מלגת מקארתור ("פרס הגאונות" האמריקאי), מרצה וחוקר פופולרי ובעל מוניטין ובעצמו חבר בוועדות שמייעצות לממשל, מגיש בספר מדריך שיטתי, עובדתי ובהיר. לו יכולתי הייתי מחייב את כל מקבלי ההחלטות להיבחן על תוכנו. ולא כי אני מסכים עם כל מה שנאמר שם. זה אינו ספר אובייקטיבי, והמחבר שוזר בו בגלוי את דעתו הנחרצת בענייני מדיניות. הייתי מחייב לקרוא אותו בגלל שיטת הדיון של מולר, הישענות על יסוד איתן של מדע, מדידה והגינות אינטלקטואלית.

ההתחממות הגלובלית היא דווקא כן סיבה לדאגה ולשינוי מדיניות מהיר ובהול צילום: בלומברג

כולם מכירים בקווים כלליים את ההשלכות הגלובליות של אנרגיה: מלחמות ניטשות סביב שדות נפט, ואי־שקט פוליטי שמעלה את מחיר החביות מטלטל את כלכלת העולם. וגם באנרגיות חלופיות - הגרעינית לדוגמה - מקרים כגון אסון פוקושימה שביפן או הדליפה בצ'רנוביל הופכים לטראומה גלובלית, שלא לדבר על הדליפה באסדת הקידוח של BP במפרץ מקסיקו. אבל מה עושים עם כל הפחד הזה?

מולר, שהגימיק בספרו הוא כתיבתו כשיחה עם הקורא שממלא את תפקיד הנשיא העתידי, נותן כלי ניתוח להתמודדות עם השאלות האלה. הוא מפזר את הפופוליזם ומספק תימוכין מדעיים לכך שהאסונות המפורסמים, מבהילים ככל שיהיו, דווקא לא היו קטסטרופות של ממש, ולא מספקים סיבה אמיתית לבחון מחדש את מדיניות האנרגיה. אולם באותם כלים מדעיים הוא מראה שההתחממות הגלובלית היא דווקא כן סיבה לדאגה ולשינוי מדיניות מהיר ובהול. מולר מצהיר על עצמו כי בעבר היה מה"סקפטיים", המדענים שבחנו את נתוני האקלים ופקפקו בסברה שהעולם מתחמם כתוצאה מזיהום האוויר התעשייתי. אולם הנתונים שינו את דעתו, ובמקביל להתפרקות צוותי חשיבה רבים של סקפטיים לנוכח המידע המדעי, גם הוא עבר לצד המודאג. בספר הוא סוקר בפני "נשיא העתיד" את מקורות האנרגיה החלופיים שנגישים ונחקרים כיום, ונותן כלים להבדיל בין טכנולוגיות רומנטיות ולא בשלות לבין אפשרויות ממשיות שנגישות כיום ויכולות להפוך את המגמה השלילית שעוברת על כדור הארץ. הפקת גז טבעי מפצלים, הוא סובר, היא העתיד הקרוב שבו יש להתמקד.

מעניינת במיוחד המלצתו של מולר להתמקד דווקא בסין בחיפוש אחר פתרון להתחממות הגלובלית. ענקי הכלכלה החדשים הם אלה שיהיו אחראים לרוב גזי החממה בעשורים הקרובים, ובהם נמצאת התקווה להפחית אותם.

בנובמבר נדע מי הקורא שאליו מיועד ספרו של מולר. למרבה הצער ספק אם התשובות, שהן כל כך ברורות כשהן כתובות שחור על גבי לבן, הן גם ברורות וחד־משמעיות בעולם הפוליטיקה, הלוביזם והאינטרסים.