"ב־2008 באנו למשבר מוכנים, היום זה משחק בעייתי יותר"

"שר האוצר הביע בפנינו תמונת מצב לא סימפטית למשק ב־2013, ולצערנו אנחנו איששנו את תמונת המצב הלא מעודדת", כך אמר ביום חמישי אחד מראשי הבנקים שנכח בישיבה שכינס באותו היום שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ עם ראשי הבנקים. מדובר בישיבה שהיא חלק מסדרת פגישות שמקיים השר עם גורמים בכירים במגזר העסקי.

מקרב הבנקאים נכחו במפגש יו"ר לאומי דוד ברודט, יו"ר הפועלים יאיר סרוסי, יו"ר דיסקונט ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס, מנכ"לית הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק, יו"ר איגוד זאב אבלס, מנכ"ל סיטי ישראל ראלף שעיה ומנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל. כמו כן נכחו בפגישה סגן שר האוצר איציק כהן, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו והממונה על כלכלה והכנסות המדינה ד"ר מיכאל שראל.

"יותר עסקים קטנים מתקשים לעמוד בחובותיהם לבנקים"

בשיחה הוצגה תמונה מאקרו־כלכלית לא פשוטה עבור המשק הישראלי לשנה־שנתיים הקרובות. הבנקאים תיארו בפגישה הידרדרות בכמה גורמים שמשתלבים להאטה כלכלית שכעת לא ניתן להעריך את היקפה. "אם באנו למשבר ב־2008 מוכנים כך שההשפעה על המשק היתה נמוכה יחסית — היום זה משחק אחר ובעייתי יותר", אמר אחד הבנקאים לשר.

יובל שטייניץ צילום: אוראל כהן

מרבית הבנקאים תיארו כבר עכשיו האטה אצל הצרכן הישראלי, אך לא היתה שם דעה אחידה בנוגע למידת ההאטה שבה נמצא כעת המשק. בנוגע לעתיד, רוב הבנקאים צופים האטה, אך אם לא תהיה הסלמה במצב באירופה - המשק לא צפוי לגלוש למיתון.

בסקירותיהם ניתחו הבנקאים את נתוני המאקרו הגלויים כמו התוצר, הצמיחה, היצוא והאבטלה. בנוסף שיתפו חלק מהמידע המצוי בידיהם כמו ירידה בשימוש בכרטיסי אשראי וירידה בביקושים לאשראי - אחד הסממנים להאטה כלכלית. הבנקאים הביעו חשש לגידול באבטלה, ירידה בתוצר ועלייה בהפרשות הבנקים בסעיף הפסדי האשראי. הבנקאים לא העניקו מספרים לתחזיות, אך אמרו כי הבעיות של המגזר העסקי החלו לחלחל למגזר הקמעונאי וכבר כעת מורגשת עלייה בהיקפי העסקים הקטנים והבינוניים שמתקשים לעמוד בחובותיהם לבנקים. הבנקאים הדגישו כי למרות מחיקות שיכולות להיות מהלווים הגדולים, הם לא מעריכים כי קיים חשש ליציבות המערכת הבנקאית.

שטייניץ שאל את הנוכחים מה דעתם על מצב שוק הנדל"ן למגורים, ונענה כי הפתרון לשוק הנדל"ן אינו מצוי בפעולות שיכול לבצע בנק ישראל להגבלת המשכנתאות אלא טיפול בצד ההיצע. "לא חסר אשראי לקבלנים הטובים — אפשר לבנות בישראל", אמר אחד הבנקאים במפגש, והוסיף כי "חייבים לשחרר קרקעות ולהושיב את הוועדות המחוזיות כדי להוביל לבנייה אינטנסיבית יותר של דירות כדי להתאים את ההיצע לביקוש".

לטענת הבנקאים, המגבלות של בנק ישראל שכללו הגבלת רכיב הפריים לשליש מהמשכנתא וייקור משכנתאות מעבר לשיעור מימון של 60% ו־75% משווי הדירה לא השפיעו על הביקוש.

בדיון שאל שטייניץ מה מצבו של כל בנק מבחינת יכולת העמדת האשראי שלו לנדל"ן ובכלל. הבנקאים ציינו כי חלקם מצוי סמוך לתקרת מגבלת האשראי (הפועלים ולאומי בעיקר) של בנק ישראל בתחום הנדל"ן (עד 22% מתיק האשראי) אך יכול לתת אשראי. הנוכחים הבהירו לשר כי לאור התגברות הסיכונים, נרשמה עלייה בריבית הנדרשת מכלל הלווים בשל הגידול ברמת הסיכון. "העלאת הריבית תואמת את עליית הסיכון — זה ניהול אחראי של הכסף", אמר אחד הנוכחים לשר.

"העברנו לשר האוצר מסר שלא חסר כסף לקבלנים אבל יש סלקטיביות גדולה יותר במתן האשראי", אמר אחד הנוכחים לאחר המפגש. "למשכנתאות יש לבנקים כסף, וצעדים בכיוון מגבלה על המשכנתאות לא יובילו לשינוי בשוק הנדל"ן", הוא הוסיף.

כאשר שטייניץ שאל בנוגע לעמדתם ביחס למדיניות הריבית, ענו הבנקאים כי רמת הריבית מתאימה למשק. לדברי נוכחים שם, רמת ריבית נמוכה אמנם יוצרת ביקושים בתחום הדיור, אך העלאה שלה תקטין את הביקוש לדירות וגם תפגע ביתר הפעילות הכלכלית — דבר שהמשק לא יכול להרשות לעצמו כרגע.

"פחות כיף לעשות עסקים בישראל"

נושא אחר שתפס מקום מרכזי בדיון היה בריחת המשקיעים מהבורסה. שטייניץ שאל את הנוכחים מדוע להערכתם קטנו מחזורי המסחר, ואלה השיבו לו כי מדובר בכמה גורמים המשתלבים זה בזה. הם טענו כמעט פה אחד כי המצב הגיאו־פוליטי והמתיחות הבלתי נגמרת עם איראן מרחיקים מכאן משקיעים זרים ומקומיים. בנוסף, הם אמרו כי התמורות הרגולטוריות התכופות מרחיקות את המשקיעים. "הבורסה בישראל לא מעניינת אפילו את המוסדיים הישראליים", טענו הבנקאים בפני שטייניץ. "פחות כיף לעשות עסקים בישראל", אמר אחד הבנקאים לאחר הפגישה. בפגישה הבנקאים גם מתחו ביקורת על הרפורמה של רשות ניירות ערך בתחום עמלות ההפצה שעלולה לפגוע בהכנסות הבנקים, וכן על נושא הייעוץ הפנסיוני שעדיין תקוע.