"מריחואנה יכולה למנוע פוסט־טראומה"

למה פסיכוביולוגיה: "החיבור של מוח והתנהגות תמיד עניין אותי, להבין את ההפרעות הפסיכיאטריות ברמה של מה השתבש. לא הלכתי לנוירוביולוגיה טהורה וגם לא רציתי קלינית. תמיד עניינה אותי ההשוואה בין דחק ללמידה מזיכרון. לכן התחלתי לחקור את הנושא וראיתי שמריחואנה מועילה להרבה סימפטומים של דחק ודיכאון".

המחקר שלה: "השנה פרסמנו מאמר ב־"Neuropsychopharmacology" של דוקטרנטית שלי, אתי גנון־אלעזר, שבו אנו מראות שאם מזריקים לחולדות מריחואנה סינתטית בחלון זמנים של עד 24 שעות ממועד החשיפה לטראומה, שזה חלון זמנים יחסית רחב, אנחנו מצליחים למנוע התפתחות סימפטומים של PTSD - הפרעת דחק פוסט־טראומתית. PTSD היא הפרעה פסיכיאטרית מורכבת ואי אפשר להשוות בין בני אדם וחולדות לחלוטין, אך גם הן סובלות מסימפטומים כגון בהלה מוגברת וחוסר יכולת ללמוד, כי דבר שהיה מסוכן בעבר הוא בטוח כעת, ומשיבוש בציר ההיפותלמוס־היפופיזה־אדרנל. מצאנו שאם מזריקים את החומר ספציפית לאמיגדלה, שזהו האזור במוח שחשוב לתגובה רגשית, זה מספיק כדי למנוע את התפתחות הסימפטומים".

עקירב. "מריחואנה מועילה להרבה סימפטומים של דחק ודיכאון" צילום: גיל נחושתן

המעבר לחדר מיון: "השלב הבא מבחינתנו הוא להבין מתי הטיפול המניעתי עובד, ולמה. לאחר מכן יש קפיצה ליישום על בני אדם, האפשרות לתת לאנשים שמגיעים למיון בתוך זמן קצר מהטראומה מריחואנה בשעות הראשונות, בניסיון

למנוע התפתחות סימפטומים. יש אנשים שלא מאובחנים אך מסתובבים עם סימפטומים תת־קליניים כמו סיוטים וחרדה גדולה מאוד. אם הטיפול יעבוד, המחקר יראה אחוז קטן יותר של אנשים המפתחים סימפטומים. בנוסף, אנחנו מנסים לבדוק על חולדות אם המריחואנה יכולה לעזור גם אחרי שנוצרו הסימפטומים".

תרופה בעייתית: "למריחואנה יש גם אפקטים שליליים, אך לרוב הם מופיעים במינונים גבוהים. לכן חשוב להקפיד על מינונים נמוכים המאפשרים מניעת תופעות לוואי. דוקטורנטית אחרת שלי, הילה אבוש, הראתה שקיים אפקט ארוך טווח של פגיעה בזיכרון קצר הטווח. אם מריחואנה יכולה לעזור לאנשים עם פוסט־טראומה אבל לפגוע להם בזיכרון לטווח קצר אנחנו רוצים לדעת את זה, כדי שניתן יהיה לשקול את כל האפשרויות".