איך פותרים בעיות בלו"ז?

פתיחת העסק החדש שלי מתאחרת בחודשים בגלל עיכובים בבנייה, וגלשנו לקיץ שהוא תקופה רעה לפתוח. האם לערוך פתיחה צנועה למרות הטיימינג הרע או לחכות לסתיו? מ'

מ' היקר,

העיכוב שאתה מתאר הוא אחת התופעות היותר מוכרות, והוא נובע ממה שאצלנו מכנים "אשליית התכנון". מן הסתם אתה מכיר את זה היטב, מהרבה תחומים בחיים.

דמיין לרגע שאתה שואל קבלן שיפוצים כמה זמן ייקח לו לשפץ את חדר האמבטיה אם הכל יעבוד כמו שצריך, והוא עונה "שלושה חודשים". ואז אתה פונה לקבלן שני ושואל כמה זמן ייקח לשפץ את אותו חדר אמבטיה במקרה הגרוע ביותר, עם כל השיבושים שהוא יכול לחשוב עליהם, והוא אומר "תשעה חודשים". אם תפנה לקבלן שלישי ותבקש ממנו להעריך כמה זמן השיפוץ יימשך בפועל, מה לדעתך הוא יענה? באמצע?

למרבה הצער לא. עשו הרבה ניסויים בנושאים האלה, וגילו שאנשים לא באמת מביאים בחשבון את האפשרות שדברים ישתבשו. יש לנו נטייה טבעית להניח שהכל יעבוד כמו שצריך ושהדברים יתבצעו לפי התסריט הטוב ביותר. אבל כשמדובר בביצוע של הרבה משימות שתלויות זו בזו, כגון פתיחות חגיגיות ובנייה מורכבת, ההגזמה הקטנה ביותר באופטימיות יכולה להוביל לעיכוב משמעותי. וכאמור, לרוב אנחנו מגזימים באופטימיות.

איך פותרים בעיות בלו"ז? צילום: shutterstock

דרך אגב, אשליית התכנון והאופטימיות המוגזמת ממשיכות ללוות אותנו, אז קרוב לוודאי שעוד דברים ישתבשו בעתיד באופן לא צפוי, ובתדירות גבוהה יותר משאתה מצפה.

לכן, ההמלצה שלי היא לחכות, לתכנן פתיחה צנועה ואולי גם לנצל את הזמן להיחלץ מהנטייה שלך לאופטימיות מוגזמת.

איך עושים את זה? אפשר להתחיל בהערכות זהירות בנוגע למשך הזמן שלוקח לבצע משימות שונות. נסה לכתוב הערכות כאלה, ובסוף להשוות אותן למה שהתרחש במציאות. כשאתה משווה, שים לב להפרשים בין ההערכה למציאות. ייתכן שהמציאות תהיה אפילו אטית משציפית. את ההפרש תוכל מעכשיו להוסיף להערכות הבאות שלך כדי לקבל תמונה מציאותית יותר. אני אנחש בזהירות שתגלה שדברים לוקחים לך 30% יותר זמן.