המבקר הוכיח שאינו בכיס של נתניהו: דיון פתוח על השריפה בכרמל
ישיבת הוועדה לביקורת המדינה בנושא אסון הכרמל שהיתה אמורה להתקיים בלשכת ראש הממשלה, הועברה לכנסת ובה ישתתפו נציגי משפחות ההרוגים. המבקר החדש יוסף שפירא עמד כאן לא רק במבחן העקרוני-מקצועי, אלא במבחן חשוב יותר – הוא הוכיח שהוא לא בכיס של אף אחד, אפילו לא של ראש הממשלה
בעקבות הודעת מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על החרמת דיון בעניין ממצאי דו"ח הביקורת על אסון הכרמל היום (ג') בלשכת ראש הממשלה ובעקבות דרישת המשפחות, הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הדיון יעבור לכנסת. המבקר הסביר כי "אין זה ראוי לקיים דיון על דו"ח ביקורת אצל המבוקר". בשעה זו מתקיימת ישיבת הוועדה לביקורת המדינה בנושא בהשתתפות נציגי משפחות ההרוגים.
ההחלטה לקיים את ישיבת ועדת ביקורת המדינה בלשכת ראש הממשלה, ללא תקשורת וללא משפחות היא נוח בשבע שגיאות. ראשית, לא מקובל לקיים ישיבת ביקורת בבית המבוקר; שנית, ועדת ביקורת המדינה, למעט בנושאים חריגים, חייבת להיות שקופה ופתוחה; שלישית, במיוחד כשמדובר בנושא שמסעיר את הציבור ומצוי במוקדי מחלוקת טעונים ורגישים.
מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: חיים צח
הניסיון של נתניהו להפקיע את כל אלה זכה לאוזן קשבת של ראש ועדת ביקורת המדינה, אך המבקר הנכנס יוסף שפירא עמד במבחן. עמדתו שלא להשתתף בישיבה, למעשה ביטלה אותה. היא הצטרפה לעמדת המשפחות שלא להשתתף והמאמץ המשותף הזה קיפל את נתניהו שהודיע שהוא "נענה לבקשת המשפחות השכולות לאפשר דיון פתוח לתקשורת בוועדה לענייני ביקורת המדינה בהשתתפותו".
שפירא עמד כאן לא רק במבחן העקרוני-מקצועי, אלא במבחן חשוב יותר – הוא הוכיח שהוא לא בכיס של אף אחד, אפילו לא של ראש הממשלה.
השריפה בכרמל (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן
נסיבות בחירתו לתפקיד בושלה בידי בכירי הקואליציה של נתניהו בתמיכת כמה מראשי קדימה. כל אלה הציבו סביב ראשו סימן שאלה – האם נבחר מבקר שמסמן קוטב הפוך מזה של לינדנשטראוס? לשאלה זו עדיין מוקדם להשיב. המבחן יהיה באקטיביזם, בגיוס התקשורת, בבחירת בנק המטרות המתמקד בראשי ובכירי השלטון. לינדנשטראוס בלט בכל אלה כשהציפיות משפירא הן שינמיך את מפלס העוצמה והלהט.
ההחלטה של שפירא "להחרים" את ישיבת ועדת ביקורת המדינה שרקח נתניהו בלשכתו היא החלטה קלה יחסית. מעין "הרמה להנחתה" שעדיין מוקדם ללמוד ממנה על מדיניות ותפיסת תפקיד כוללת. ובכל זאת, יש בה מסר שבמקרה זה הוזמן ונועד לראש הממשלה, ולא רק – המבקר עצמאי, ענייני, לא פקיד של אף אחד. ועל הדרך הוא מנע תקדים מדאיג לפיו מנסים מבוקרים להשתלט על ההצגה ולהכתיב את תנאי הפקתה. יכול להיות שנתניהו באמת משוכנע שהוא המלך והשחקן הראשי, אבל התיאטרון היחיד צריך שיהיה משכן הכנסת וההצגה, אגב, פתוחה לקהל ולתקשורת. את הכלל הזה הזכיר והכתיב המבקר שפירא.
