כונס בחפציבה יוכל לקבל פי 6 מהסכום המותר לפי התקנות

כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ד"ר דוד האן אישר לעו"ד פיני יניב, ששימש ככונס נכסים באחד הפרויקטים של חפציבה, לקבל שכר של 1.86 מיליון שקל - סכום הגבוה פי 6.5 ממה שמגיע לעו"ד יניב לפי התקנות. בכך קיבל האן את בקשתו של יניב לקבל שכר טרחה לפי שעות עבודה בפועל, ולא כאחוז מהסכום שהצליח להכניס לקופת הנושים, כפי שמקובל בהתאם לתקנות השכר.  

בינואר 2012 חשף "כלכליסט" את בקשת יניב לקבל שכר של 5.1 מיליון שקל - פי 17 מהמגיע לו על פי התקנות. בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים טען יניב כי חישוב השכר לפי התקנות יסתכם ב"סכום מגוחך" של 281 אלף שקל. לפיכך, ביקש לחשב את השכר המגיע לו לפי השעות שביצע בפועל.

דוד האן צילום: מיקי אלון

בהודעה שהגיש הכנ"ר בימים האחרונים הוא תמך חלקית בדרישת יניב, והמליץ לחרוג מהתקנות היות שאינן תואמות את העבודה שביצע בפועל. הוא הציע לחשב את שכר הטרחה של יניב לפי שעות, אך בניגוד לדרישתו לקבל 870 שקל לכל שעת עבודה, המליץ על תשלום מופחת לפי "תעריפון מדורג" - אשר מבוסס על תשלום של 120 שקל לשעה (לפני מע"מ) למתמחה במשרדו של יניב, ושל 510 שקל לשעה (לפני מע"מ) לשותף במשרד.

אם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים יעקב צבן יאשר את המתווה שעליו ממליץ הכנ"ר, יקבל עו"ד יניב כאמור סכום הנמוך מזה שנתבקש על ידיו, אך הגבוה פי 6.5 מזה המגיע לו לפי התקנות. נראה כי עמדתו המפורטת של הכנ"ר בתיק זה עשויה להעלות את רף שכר הטרחה אשר דורשים בעלי תפקידים עבור עבודתם, ולגרום לכך שיותר בעלי תפקידים יבקשו לערוך להם תחשיב חלופי לפי שעות - במקרה שהשכר המגיע להם לפי התקנות נראה להם נמוך מדי.

עו"ד פנחס יניב צילום: ערן סקוטלסקי

"כל הדיירים קיבלו את הדירות שהובטחו להם"

יניב, שותף במשרד קנטור, אלחנני, טל ושות', שימש ככונס מטעם מזרחי טפחות בפרויקט גרין טאואר בנתניה, אחד הפרויקטים של חפציבה שנתקעו עם קריסתה.

ביוני 2011 הגיש יניב את הבקשה לפסוק לו שכר טרחה שלא בהתאם לתקנות. לפי הבקשה, הצליח יניב לגבות לאחר הקריסה תשלומים מ־123 הדיירים בפרויקט שהסתכמו ב־14.5 מיליון שקל. לדבריו, כל הדיירים קיבלו את הדירות שהובטחו להם ועברו להתגורר בהן, והוא פעל להשלמת עבודות הבנייה באמצעות התקשרות עם בעלי מקצוע.

עוד ציין יניב בבקשתו כי חוץ ממנו עבדו על התיק שותף, שלושה עורכי דין שכירים וחמישה מתמחים. הצוות הקדיש לתיק 5,973 שעות עבודה, אך יניב לא הגיש פירוט של השעות וכמה מהן בוצעו על ידי מתמחים.

יניב ציין בבקשתו כי סך הכל גבה 18.5 מיליון שקל. לדבריו, היות שתקנות השכר מזכות אותו ב־1.5% מהכספים שנגבו, הוא יהיה זכאי לפיהן לתשלום של 281 אלף שקל בלבד. לדבריו, חישוב שכזה "יוביל לתוצאה מגוחכת מאין כמותה, אשר תוביל לקיפוחו של כונס הנכסים ולעיוות של ממש, שלפיו ישולם לו שכר טרחה של 49 שקל לשעה".

יניב טען כי "פרשת חפציבה הצריכה מציאת פתרונות יצירתיים וחריגים שאינם הולכים עקב בצד אגודל עם הוראות החוק היבש". כדי לבסס את בקשתו לשכר מיוחד נתלה יניב בהחלטת השופט צבן מפברואר 2008, שאפשרה למנהל המיוחד של חפציבה יצחק מולכו לקבל שכר לפי שעות.

יותר משנה לאחר הגשת הבקשה הגיש הכנ"ר את תגובתו לבית המשפט. הכנ"ר כתב בתגובה כי עו"ד יניב וצוותו עמלו "לילות כימים כדי להשלים את הבנייה ולאכלס את הדירות", ואף הביאו לכך שדניה סיבוס, מי ששימשה כקבלן ראשי בפרויקט, קיבלה את עיקר החוב כלפיה והעניקה לדיירים אחריות בדק (אחריות לתקינות התשתית בדירה שמתחילה מיום מסירתה ללקוח).

לדברי הכנ"ר, ככלל נקבע שכרם של בעלי תפקיד לפי התקנות, ובפרט כשכר מימוש (כלומר כאחוז מהסכום שהצליחו להכניס לקופת הנושים בפועל), זאת לפי תקנה 8 לתקנות השכר. עם זאת, קבע הכנ"ר כי "תחשיב כזה במקרה של יניב יביא ל'עיוות משמעותי' בשכר הטרחה".

הכנ"ר מציין כי "יש לעשות כל מאמץ, ולמצוא מנגנונים ודרכים להביא לידי כך ששכרם של בעלי התפקידים יהלום את התפקיד ואת מידת המאמץ אשר הושקעה על ידיהם בפועלם, אך הכל במסגרת הוראות התקנות והפסיקה". האן מציין כי הוא "מכיר במנגנון המאפשר פסיקת שכר טרחה לפי שעות עבודה בפועל, וזאת 'במקרים חריגים'", וכי המקרה של עו"ד יניב נכנס לגדר מקרים אלו.

87% מהעבודה בוצעו על ידי מתמחים ושכירים

לדברי הכנ"ר, הוא פנה לעו"ד יניב וביקש ממנו להמציא לו פירוט של שעות העבודה שהשקיע משרדו בטיפול בתיק. מהנתונים שהגיש יניב עלה כי רובה המוחלט של העבודה (87%) בוצע על ידי מתמחים ועורכי דין שכירים במשרדו, ורק מקצתה דרשה כישורים של שותפים זוטרים או בכירים. בכך יש להפריך את הטענה הנשמעת לעתים קרובות כהצדקה לדרישות שכר גבוהות, ולפיה עבודת בעלי התפקיד בתיקי חדלות פירעון דורשת מקצועיות ושנות ניסיון מרובות.

לפי הדו"ח שהגיש יניב לכנ"ר, 42% מהעבודה (2,492 שעות) בוצעה על ידי מתמחים. עורכי דין שכירים ביצעו 45% מהעבודה (2,684 שעות), שותפים זוטרים ביצעו 9% מהעבודה (543 שעות), ויניב או עורכי דין המקבילים לו במשרדו ביצעו כ־4% מהעבודה (232 שעות סך הכל).

הכנ"ר בתגובתו מציג לשופט צבן את "תעריפון שכר הטרחה", שנע מתשלום של 120 שקל לשעה (לא כולל מע"מ) למתמחה, ועד תשלום של 510 שקל לשעה (לפני מע"מ) לשעת עבודה של עו"ד יניב עצמו.

הכנ"ר דחה את בקשתו של עו"ד יניב לקבל "תוספת מאמץ מיוחד" על כלל שעות העבודה בתיק באופן שיגדיל את שכר הטרחה כולו ב־50%. הוא קבע כי ממילא פסיקת שכר טרחה לפי שעות הנה חריגה, ואין מקום בנוסף אליה לפסוק לעו"ד יניב עוד תוספות.

ימים אחדים לפני שהגיש הכנ"ר את עמדתו לגבי שכר הטרחה, הגיש עו"ד יניב בקשת שכר טרחה נוספת על מכירת שלוש דירות בפרויקט שלגביהן הודיע מלכתחילה כי יבקש שכר נפרד. במקרה זה טען יניב כי מגיע לו שכר לפי התקנות ולא שכר לפי שעות עבודה, וכתב כי תמורת הדירות הסתכמה ב־3.9 מיליון שקל, כך שלפי תקנה 8 לתקנות מגיעים לו 273 אלף שקל.

לדברי יניב, מאחר שבתיק בכללותו ביקש כי שכרו ייפסק לפי השעות שבוצעו בפועל, הרי שבמקרה זה יסתפק בשכר של 129 אלף שקל. לדבריו, הוא וצוותו השקיעו בתיק 150 שעות עבודה, כך שבממוצע מדובר בשכר טרחה של 860 שקל לשעת עבודה.

בתגובה לדברים ביקש הכנ"ר מיניב להגיש לו פילוח של שעות העבודה בתיק, וקבע כי שכר הטרחה הנוגע לטיפול במכירת הדירות יחושב בהתאם למדרגות שפורטו.

יניב לא מסר תגובה. הכנ"ר סירב להעביר תגובה מעבר להודעות שמסר לבית המשפט.