דיבידנדים: פתרון למצוקת הדיור

מימין יולי וסמי עופר צילום: אביגיל עוזי

עופר מצויה זה שלוש שנים בהליכי פשיטת רגל לאחר שנקלעה לחובות, מרביתם לבנק דיסקונט. לבנק שעבוד על האחוזה בבית ינאי, ששווייה מוערך כיום ב־15 מיליון שקל. ב־2003 ביקש הבנק למכור את הבית כדי לגבות את החוב, אך התערבותו של יולי עופר מנעה זאת: עופר העביר לאחיינו ואשתו 5 מיליון שקל וחתם על הסכם עם הבנק שלפיו הוא יימנע מנקיטת כל מהלך דומה בעתיד.

אלא שהחוב לא סולק במלואו, וב־2009 התמנה עו"ד ארז חבר כמנהל מיוחד מטעם הבנק. בני הזוג עופר נפרדו, ואסתר הפכה לבעלים היחידים של האחוזה. בפברואר 2010 נמכר בית מגורים של בני הזוג בקיסריה, ואילו לפני כחצי שנה אישרה השופטת אלשיך למכור את האחוזה בבית ינאי. בהחלטתה לאשר את המכירה כתבה אלשיך כי עופר נאבקת לשמירת בעלות על אחוזה של 20 דונם "אשר מבחינת אדם מן היישוב, העמל למחייתו ואינו חב דבר לאיש - אינה אלא בגדר חלום".

אלא ששופט בית המשפט העליון יצחק עמית קבע כי המנהל המיוחד "שועט במרץ למימוש הנכס כאשר עובדות בסיסיות ביותר עדיין אינן נהירות לו". לדברי השופט, טרם התברר גובה החוב של הנושה המובטח, והאם הבנק זכאי בכלל לקבל כספים מתוך מכירת הבית. מלבד זאת, השופט קבע כי אם המכירה תעוכב לפברואר 2014, העסקה תהיה פטורה ממס שבח (מכיוון שאז יחלפו ארבע שנים מאז מכירת הבית השני של עופר, בקיסריה). לבסוף טוען השופט כי במסגרת העיזבון של יולי עופר, ייתכן שהגרושה תוכל לקבל סיוע כלשהו, שהרי עופר סייע לה בעבר.

עמית הוסיף כי אף שמדובר בבית רחב ידיים, יש לזכור כי זהו בית מגוריה של עופר. כדי למנוע פגיעה בנושים אחרים הוא קבע כי הריבית על החוב כלפי בנק דיסקונט תיעצר.

ענת רואה

האוזר יסדר  

יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר דואג לעתידם של עובדיו ומסדר להם משרות עתידיות. כיצד? באחרונה פורסמו באתר הרשות הקריטריונים להגשת מועמדות לתפקידי דירקטורים, דח"צים, חברי ועדת השקעות, חברי ועדת ביקורת וממונים על תוכנית אכיפה פנימית ועל מערך הביקורת בחברות של קרנות נאמנות וניהול תיקים.

עד כה לא היו דרישות סף מוגדרות להגשת מועמדות לתפקידים הללו, אבל כעת, תחת הקריטריון "ניסיון מקצועי", כותבת הרשות כי התפקידים פתוחים גם למי שפיקחו על בתי השקעות - כלומר מי שעבדו בעבר בפיקוח על הביטוח, על הבנקים וכמובן עובדי רשות ני"ע עצמה. כל אלה עונים על הגדרת הסף של התפקיד.

שמואל האוזר צילום: עמית שעל

אין חולק על כך שאנשים המפקחים על בתי ההשקעות מכירים מלפני ומלפנים את נושא האכיפה הפנימית, ומשכך עשויים בהחלט להיות ראויים לכהן בוועדות השקעה ובוועדות ביקורת. ובכל זאת, נראה שיש טעם לפגם בכך שהרשות שנושאת על דגלה את המאבק במינוי מקורבים, מסדרת לעובדיה לשעבר עבודה עתידית במסגרת תקנות שהיא עצמה מסדירה וכותבת.

עופר עיני לה קרוס

יו"ר ההסתדרות עופר עיני השתדרג והחליף מכונית: ל"כלכליסט" נודע כי עיני קיבל מכונית ליסינג חדשה מסוג ביואיק לה קרוס, מקבוצת מכוניות המנהלים. זאת לאחר שלוש שנים שבהן השתמש בטויוטה קאמרי. מחירה של הביואיק המצוידת במנוע בנפח של 3.6 ליטרים הוא 265 אלף שקל, אף שישנה גרסה צנועה יותר בעלת מנוע בנפח של 2.4 ליטרים שמחירה 225 אלף שקל.

ביואיק לה קרוס

הביואיק הנה מקבוצת שימוש 6, כלומר בשווי שימוש של 6,700 שקל בחודש, הממומנים בחלקם על ידי ההסתדרות. המכונית נמנית עם הדור החדש של מכוניות המנהלים של ג'נרל מוטורס. אולי עדיין אין לה את הדימוי היוקרתי של ב.מ.וו, אבל באתר של UMI, יבואנית ביואיק, נכתב שהמכונית מצוידת ב"אבזור עשיר ומפנק" כגון שמונה כריות אוויר, מערכת שמע משולבת, שמשות מיוחדות המצמצמות רעש, בקרת שיוט, מחשב דרך, מושב נהג עם כוונון חשמלי וגם בקרת אקלים.

מיקי פלד ותומר הדר