כלכלה פלסטינית: מה בין עוני לטרור?

מאז 1948 היתה רצועת עזה חבל ארץ עני, צפוף במחנות פליטים של כפרי שפלת החוף הדרומית. אין פלא שעזה שונה מהגדה המערבית, וכי היא זו שהוציאה מתוכה את מרבית ארגוני החבלה הפלסטיניים שממשיכים לתקוף אותנו עד היום.

ילדים במחנה פליטים בעזה צילום: אי פי אי

32% אבטלה בעזה, לעומת 20% בגדה

אף שאין תמיד קשר ברור בין עוני ומצוקה כלכלית לבין טרור, מעניין לראות את הנתונים הסטטיסטיים האחרונים בדבר ההבדל בין הגדה לעזה. מנתוני הרבעון הראשון של 2012 שפרסמה לפני ימים אחדים הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה עולה כי התמ"ג השנתי לנפש בעזה עמד בתחילת השנה על 1,144 דולר, לעומת 1,876 דולר בגדה וכ־32 אלף דולר בישראל. עוד עולה כי סקטור השירותים מספק כ־%70 ממקומות העבודה בעזה, לעומת 57% בגדה. סקטור זה תורם יותר מ־%33 מהתמ"ג בעזה, לעומת כ־%20 בגדה. כלומר, 70% מהעובדים בעזה מקבלים משכורות מעבודה בשירותים שעיקרם שירותים של המנגנונים הממשלתיים והציבוריים.

במילים אחרות, הייצור בעזה מועט, היצוא כמעט איננו קיים והכלכלה מבוססת ברובה על כספי הרשות, חמאס וארגוני סעד. כדי לחדד את התמונה, מהנתונים עולה גם כי שיעור האבטלה בעזה ברבעון הראשון של השנה התקרב ל־%32, לעומת 20% בגדה, וכי רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה עומדת כיום על 44%, לעומת 17% בגדה.

הסגר הישראלי מחליש את כלכלת הרצועה

זה שנים שקיים פער היסטורי בין רמת הכלכלה של עזה לזו של הגדה, אך אין ספק שהסגר הישראלי מעמיק אותו. זה חמש שנים שאין כמעט יצוא מעזה, והארגון הישראלי "גישה - לחופש תנועה" פתח לפני ימים אחדים במסע הסברה כדי שבחורף הקרוב יאפשרו לפחות שיווק של תותים מעזה לגדה המערבית. למגדלי התותים בעזה מותר היום לשווק תותים לאירופה דרך ישראל וירדן - אבל אסור לשווק לגדה ולישראל. גורמים רשמיים בישראל ובכללם בכירי הסקטור החקלאי תומכים בהסרת האיסור על שיווק התותים לגדה ולישראל, ורבים חושבים שהוא מיותר ומזיק. כך או כך, אלא אם כן יבואו אחריה הקלות נוספות, הסרת האיסור הספציפי תועיל מעט מאוד לכלכלת הרצועה.