החשש מביקורת הביא להקטנת צפי ההכנסה מהרווחים הכלואים

תזכיר החוק שפרסם שלשום (א') בערב משרד האוצר בנוגע לרווחים הכלואים של החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל הפתיע רבים. על פי נתוני רשות המסים, ישנם כיום כ־120 מיליארד שקל רווחים הכלואים בחברות שנכנסו ארצה תחת חוק עידוד השקעות הון. אף שמדובר בסכום עצום ששחרורו יכול להניב למדינה מיליארדי שקלים במס, בתזכיר השתמש האוצר בהערכה נמוכה מאוד וציין כי ההכנסה הצפויה היא 1–3 מיליארד שקל בלבד. עד כה עמדו ההערכות על 5–8 מיליארד שקל.

הטבת המס גדלה

תזכיר החוק, המהווה תיקון לחוק עידוד השקעות הון הישן, עורך שינוי גדול בתחום. הוא קובע כי חברות שקיבלו פטור מתשלום מס במסגרת החוק הישן כששמרו את הכספים בישראל ונמנעו מחלוקת דיבידנד - יוכלו לשחרר את הרווחים הכלואים בתמורה לאחוזי מס מופחתים.

בחוק עידוד השקעות הון הישן, המס שאותו היו צריכות החברות לשלם עמד על 10%–25%. על פי התזכיר הנוכחי, החברות יקבלו הנחה בשיעור של בין 40% ל־70% מהמס שאותו הן היו אמורות לשלם. בשביל לקבל את ההנחה המרבית תצטרך החברה להתחייב להשקיע את סכום ההנחה בארץ.

שטייניץ. לא שש לבקש תשובה צילום: אוראל כהן

מדוע אפוא השתמשו באוצר בראשות יובל שטייניץ בהערכות מעודכנות נמוכות להכנסות? באופן רשמי גם באוצר וגם ברשות המסים לא ששים לספק לכך תשובה. עם זאת, גורמים שונים במשרד מסבירים כי מדובר ב"הערכה זהירה ושמרנית" שנוצרה במטרה "שלא לייצר חסך שצריך למלא".

בסופו של דבר באוצר לא יכולים לדעת כמה כסף יתגלגל לקופת המדינה מתיקון החוק, שכן הוא לא אמור לחייב את החברות לשחרר כעת את רווחיהן הכלואים. בפועל תוכל חברה לעשות את שיקוליה, ורבות מהחברות יוכלו להחליט שלא לעשות את המהלך ולשמור את הכספים אצלן.

על פי ההערכות, באוצר בחרו להימנע מהכרזה על הכנסות גבוהות של 5–8 מיליארד שקל כדי לא ליצור ציפיות גדולות שלא יתממשו - דבר שישפיע על מהלך הגדלת הגירעון.

"יחלקו עודפים למשרדים"

רק בחודש שעבר החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר שטייניץ על הגדלת הגירעון ל3%, בניגוד לעמדתו של אגף התקציבים והתנגדתו התקיפה של הנגיד פרופ' סטנלי פישר. אם ההערכות לגבי ההכנסות היו מדברות על סכומים גבוהים יותר שייכנסו לקופת המדינה כתוצאה מהרווחים הכלואים, הדבר היה משאיר פתח לביקורת.

לצד הגדלת הגירעון ממשיכים באוצר וברשות המסים לומר כי "לא ניתן יהיה להימנע מצעדים של העלאות מסים". וכאן נכנסות ההכנסות משחרור הרווחים הכלואים לתמונה: אם הצפי להכנסות היה נותר על 5–8 מיליארד שקל, ייתכן שבאוצר היו מתקשים לשווק את מהלך העלאת המסים שבו הם מעוניינים. "ברגע שההערכות נמוכות, זה מאפשר לנתניהו ולשטייניץ לבצע מהלכים כפי שהתכוונו", מעריך גורם בכיר במשרדי הממשלה. "במקרה הטוב ייווצרו עודפים כתוצאה מהרווחים הכלואים, שיחזרו לאוצר ויחולקו למשרדים אחרים שלא עמדו ביעדיהם התקציביים".