גיוס חרדים לא בהכרח יפתור את בעיית שוק העבודה
המשק הישראלי מפסיד בכל שנה מיליארדי שקלים משיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב חרדים. אלא שוועדת פלסנר והמומחים חלוקים ביחס לשאלה האם גיוסם לצה"ל או לשירות לאומי יגביר את השתתפותם בשוק העבודה. וזה עוד לפני שדיברנו על שאלת הרצון
07:0004.07.12
הדיון בסוגיית גיוס החרדים שעלה לכותרות עם פיזור ועדת פלסנר העלה מחדש את שאלת הערכיות אל מול הכדאיות הכלכלית של מהלך גיוס המגזר החרדי לצבא. הצעת הביניים שמסתמנת נכון להיום היא החלת שירות לאומי אותו יוכלו החרדים להעביר בקהילה שלהם.
בעוד שבמערכת הפוליטית הרוחות סוערות, שר האוצר דווקא תומך במהלך, מה שמעלה את הסוגיה הכלכלית שתצמח מגיוס לכל או שירות לאומי לכל ולמעשה מעלה את השאלה שייתכן ובאוצר בונים עליה בהקשר למהלך זה: האם השירות בצבא או השירות הלאומי יכניס את החרדים למעגל העבודה?
חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים צילום: חיים צח
אקסיומה: החרדים נחוצים בשוק העבודה
אין כמעט מחלוקת בדבר נחיצותם של החרדים בשוק העבודה הישראלי. מחקרים של גופים שונים משקפים תחזיות שלפיהן כל יום שבו החרדים אינם במעגל העבודה גורם לנזק של ממש למשק. למעשה בתשובה שמסר אלדד שידלובסקי, ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר, לשאלת ועדת החוץ והביטחון בסוגיית האומדנים להשפעות הכלכליות של דחיית כניסתם של חרדים אל שוק העבודה נאמר כי "אומדן הפסד התוצר הישיר למשק בשנת 2009 כתוצאה מדחיית כניסתם של החרדים לשוק העבודה עמד על כ־4 מיליארד שקל. התוצר הכולל של המשק הישראלי ב־2009 עמד על 765.9 מיליארד שקל.
אומדן סך הפסד התוצר למשק כתוצאה מאי גיוס גברים חרדים המונעת את קיצור שירות החובה ושירות המילואים עומד על כ־2 מיליארד שקל בשנה. אומדן הפסד המסים הישירים כתוצאה מדחיית הצטרפות תלמידי הישיבות למעגל התעסוקה עומד על כ־0.9 מיליארד שקל. באוצר מניחים כי גידול במספר המשרתים היה מאפשר את קיצור השירות לכולם ב־4 חודשים לכל הפחות וכן צמצום ימי מילואים שנתיים. כתוצאה, נכתב, "מספר המועסקים במשק יגדל בכ־0.23% שמשמעותו תרומה לתוצר בהיקף של כ־1.8 מיליארד שקל".
גם המועצה הלאומית לכלכלה מגבה את כניסתם של החרדים לשוק העבודה. ראש המועצה פרופ' יוג'ין קנדל שהופיע בפני ועדת פלסנר הזהיר כי "המשך המגמות הקיימות עלול להביא לכך שמדינת ישראל לא תוכל לממן את צרכיה הביטחוניים" והציג את המלצותיו להקמת מנגנונים שיאפשרו שימוש בתמריצים כלכליים, חיוביים ושליליים, במטרה לעודד אוכלוסיות חרדיות להצטרף למערכי השירות (שירותי אזרחי-לאומי וצבאי) - ובהמשך למעגל העבודה.
השאלה – האם יש קשר ישיר בין שירות לבין השתלבות מאוחרת במעגל העבודה לא זכתה למענה חד משמעי בוועדה. במצגת לחברי הוועדה העריכה המועצה כי בעוד שיעור התעסוקה בקרב גברים חילוניים עומד על כ־85%, אצל החרדים הוא כמעט מחצית (45%). לפי האומדן, אם החרדים יגיעו לרמות תעסוקה 'חילוניות' תוך כדי שמירה על צביון נוכחי, כלומר שכר נמוך ושעות מעטות, המשק ירוויח בין 0.5%-2% תוצר בשנה. עם זאת גורמים ממשלתיים הדגישו כי מדובר בהערכה שטחית, ובמספרים בלתי ניתנים לחיזוי. אותם גורמים עוד הזכירו כי תחזית קרן המטבע הבינלאומית מלפני כשנה מצאה מספר אחר לחלוטין - כ־15% תוצר בשנה. בנוסף, בוועדה לא הצליחו להגיע למסקנה ברורה האם השירות כלל יעודד את החרדים למצוא לאחר מכן עבודה.
שירות חובה כקרש קפיצה לשוק התעסוקה
לפיכך השאלה המרכזית בהקשר זה היא האם גיוס חרדים או שילובם במסגרת של שירות לאומי תגביר את השתתפותם בשוק העבודה - היא השאלה המרכזית בסוגיה מההיבט הכלכלי. מנתונים של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת בנושא החרדים עלו תחזיות קודרות באשר לשירות הלאומי. 22% בלבד מהמתנדבים החרדים בשירות האזרחי־לאומי הצהירו ב־2011 כי הם עבדו במקביל לפעילות הוולונטרית שלהם, מתוקף החוק המאפשר להם לעבוד בעת השירות האזרחי.
מנגד גורמים ממשלתיים מציינים כי בתסריטים הוורודים, חרדים משרתים יצליחו למנף את השירות כדי "לצאת מהגטו". הם יתקדמו במדרג האקדמי, ימצאו עבודות מכניסות, שיעור הילודה ירד ולכן בסופו של דבר התרומה לתוצר תהיה גדולה אף יותר. כדוגמה הם מציינים כי כ־80% מהחרדים שמתגייסים כיום ל'שחר' - מסלולים מקצועיים בצבא, מתחילים לעבוד לאחר השירות. עם זאת מדובר כיום בכמה מאות חרדים בשנה בלבד וכן באוכלוסיה מסוננת ומתנדבת שמלכתחילה מעוניינת לעבוד. לגבי הנח"ל החרדי לא היו נתונים של ממש בנוגע להמשך תעסוקה.
"אני חושב שגיוס חרדים לצבא יגביר את התיאבון שלהם להתפרנס ברמה גבוהה", אומר פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר, "אני לפחות מקווה כך. אין לנו בדיקה מדעית לגבי זה אבל אנחנו יודעים שבאופן כללי שירות צבאי עוזר לתעסוקה כי הצבא מקנה ידע ומקצוענות וגם כישוריים חברתיים. אין ספק שמי שמשרת שירות חובה יכול להתקדם יותר בשוק העבודה. אצל החרדים זה חשוב יותר מהבחינה הזו שאין להם לימודי ליבה מספקים".
"הכל תלוי ברבנים או בלחץ על הרבנים", מוסיף רובינשטיין, "כל עוד הם מקבלים פיצוי כספי על אי־שירות בצבא לא בטוח שזה יקרה. הרצון יגבר רק אם מי שלא משרת לא בצבא ולא בשירות לאומי לא יקבל כסף מהמדינה. השירות שלהם בצבא הוא למעשה השקעה לטווח ארוך. כל מי שמציין את ההצלחות בישראל כולל הספר "the start-up nation" מייחס לצבא את ההצלחה. אם הציבור החרדי יתגייס יש להם כישורים יוצאי דופן בעיקר בתחום ההייטק בגלל הגמרא והתלמוד, והם יוכלו להתקדם ולהתפרנס".
רק רבע מהבוגרים טענו שהשירות תרם להם
פערי הכנסות גבוהים בכל המגזרים
קשה לשנות את המציאות
גם בניכוי נתוני החרדים והערבים, ישראל עדיין בין המדינות העניות ביותר בין חברות ה־OECD
מיקי פלד ואמנון אטד
לכתבה המלאה 
"אם חרדים ילכו לצבא זה יפתח לחלק מהם את העיניים, גם בהקשר של עבודה", מסביר פרופ' דן בן דוד, מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, "אבל אם אין להם את הכלים לעבודה בשוק המודרני כי הם לומדים את מקצועות הליבה רק עד כיתה ח' ואם אף אחד לא עוצר את הכספים שהם מקבלים מעל השולחן בצורת קצבאות ומתחת לשולחן דרך העמותות, הם לא יוכלו להשתלב בשוק העבודה ועל זה אף אחד לא נותן מענה. זה הסיפור המרכזי שאף אחד לא נוגע בו, איזה כישורים יש לבחור חרדי לצאת לשוק העבודה?".
בהקשר הזה לפי נתוני התמ"ת 80% מהמתנדבים החרדים לשירות לאומי כלל לא ניצלו את האפשרות ללמוד בעת השירות האזרחי במסגרת להכשרה מקצועית או במוסד לימודים גבוה. מחקר נוסף של התמ"ת מלפני כחצי שנה מצא כי 37% מבוגרי השירות טענו כי התרומה העיקרית של השירות עבורם הייתה קבלת פטור סופי משירות צבאי ורק כרבע מהבוגרים (23%) העריכו כי השירות תרם להם לצורך רכישת ניסיון חיים מגוון ולהתפתחותם האישית.
"בסופו של דבר זה לא יגרום להם לצאת לשוק העבודה, החרדים לא יתגייסו לצבא והשירות הלאומי יהפוך לצינור נוסף להזרמת כספים לחרדים כך שלא רק שהמדינה לא תרוויח מזה היא אפילו תפסיד", אומר פרופ' עומר מואב, לשעבר יועץ שר האוצר ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת לונדון. "אני חושב שיש הרבה יתרונות בגיוס חרדים לצה"ל ואם זה יקרה זה יהיה מצוין גם בתחושת השיוויון וגם בנושא הכלכלי, אבל הם צריכים לרצות את זה. אני חושב שהשירות האזרחי זו טעות חמורה. לא רק שזה לא פותר את עניין האפליה, כי זה לא פותר, אבל זה גם יגרום לנזק כלכלי למדינה ובטח שלא יגרום לשילובם בשוק העבודה. נניח שהם יעבדו כמה שעות בקהילה - בדמיון שלנו אנחנו רואים אותם בבתי חולים מסייעים לקשישים, אבל זה לא יהיה המצב כי הם יעשו את השירות בקהילה שלהם, ובסוף הם יהיו חונכים של תלמידי ישיבות או איזה תפקיד אחר - זו פיקציה שתעלה למדינת ישראל כספים מיותרים".
מואב מסביר את טענותיו בכך שאם החרדים יעשו שירות לאומי יחולו עליהם הכללים שחלים על כל החיילים. מכיוון שבמסגרת הצבאית הם זוכים לדחיית גיוס ומתגייסים כשיש להם משפחות הם גם זוכים לתשלום משכורת חודשית "יחולו עליהם הכללים של החיילים ולכן הם יעשו את זה בגיל שיש להם ילדים ויקבלו משכורת של 5,000 שקלים ולכן זה יהיה הצינור דרכו אנחנו, משלמי המסים, נזרים להם כסף".
לטענת מואב החרדים לא מאמצים את נושא השירות הלאומי משום "שיש בין החרדים את הריב של מי יהיה יותר קיצוני, גם בסוגיית השירות הציבורי למרות שזה יכול להיות צינור להזרמת עוד כספים מבחינתם. האינטרס של מנהיגי החרדים הוא שהם לא יעבדו ולא יהיה להם כסף. הנושא של השירות האזרחי הוא גם פתח לבעיה נוספת שעתידה להתרחש, שאם הבן שלי מחר לא ירצה להתגייס גם הוא ירצה לעשות שירות לאומי. בכל מקרה לא יהיה ניתן לכפות עליהם דבר וזה גם לא יהיה כלכלי למשק. יש משהו לא בריא חברתית וכלכלית בכך שאפשר להעסיק אנשים שלא עולים כסף. מוסד שצריך לשלם עבור עובדים משתמש בעובדים בתבונה, כי זה עולה לו בסוף".
מואב מסכם את טענותיו ואומר כי: "אם באמת רוצים לשלב את החרדים בשוק העבודה צריך לעשות שלושה דברים: לשחרר אותם מהצבא, להרשות להם לעבוד כי היום אסור להם לעבוד ולהפסיק לממן אותם כדי שלא תהיה להם ברירה".
