דיבידנדים: מחירה של הכפשה

ראשיתו של הסיפור ב־2007, כאשר חברת מרקעי תקשורת שבבעלות עזור תבעה את קאנווסט על רקע סכסוך בנוגע לרכישת העיתון "הג'רוזלם פוסט". הסכסוך הועבר בשלב מסוים לבוררות בניו יורק, אשר במהלכה הופיעו בתקשורת פרסומים מכפישים נגד עזור.

מימין רונן צור ומוטי מורל צילום: רמי זרנגר

בירור העלה כי מקור הפרסומים היה משרד יחסי הציבור מורל צור תקשורת, שהתפצל מאז לשני מקימיו: מוטי מורל ורונן צור. במהלך העדויות העיד מורל כי מדובר בפרקטיקה ידועה: "הלקוח לוקח משרדי יחסי ציבור שיעשו רעש בתקשורת ובכנסת, ויפעילו לחץ תקשורתי עד שהצד השני יגיד: 'בסדר, אני רוצה להתפשר, רק תורידו את התקשורת ממני'".

בפסק הדין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון־גונן נכתב כי "קאנווסט שכרה את משרד יחסי הציבור במסגרת 'תוכנית משחק' שמטרתה המוצהרת הנה לפגוע בעסקיו של עזור ולהכפיש את שמו. התוכנית כללה פרסומים בתקשורת, פניות לבנק הנושה של עזור והחברות בשליטתו, פנייה לשותפים עסקיים קודמים ולרשויות המס, ועד פנייה לחברי כנסת כדי לפעול כנגד עסקים אחרים של מר עזור (בעיקר נגד חברת צ'רלסטון הפועלת בתחום שידורי הספורט)".

"שלושה דברים אי אפשר להשיב", כתבה השופטת אגמון־גונן, וציטטה אמירה המיוחסת להיינריך היינה: "זמן שחלף, חץ שנורה מקשת ומילה שנאמרה".

מקורביו של עזור אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי הוא אומד את הנזק שנגרם לו ביותר ממיליון שקל, אבל הוא שמח על התקדים שהראה כי נעשה נגדו מסע הכפשה מכוון.

מארק שון ורוני קורן־דינר

יעקב גלברד צילום: גלעד קוולרצ'יק

עם השכנים של גלברד ניתן לציין את כדורסלני העבר דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ', נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר וגם נבחרת לא קטנה של בכירי הייטק: האחים ישראל ואורי מזין שחתומים על מכירת ממקו ב־550 מיליון דולר, וגם רונה שגב גל מקרן ההון סיכון פיטנגו. אחת ההחלטות האחרונות של גלברד בתפקידו נגעה דווקא לשמירה על החוק והסדר בבריכה: גלברד הוביל החלטה האוסרת על הכנסת כלבים למתחם.

אסף גלעד

קיצוצים בלה סקאלה

11 בכירים בבית האופרה לה סקאלה שבמילאנו, ובהם המנצח הישראלי של האופרה דניאל בארנבוים, הסכימו לקצץ %10 משכרם כדי לסייע בהפחתת החובות של החברה המפעילה את האופרה. "המהלך לא יפתור את הבעיה הכלכלית, אך הוא מעביר מסר ברור: אנחנו מעוניינים למצוא כל פתרון שיסייע לאופרה, במיוחד בתקופה זו של חוסר יציבות פיננסית", כך הודיע מנכ"ל בית האופרה סטפן ליסנר. לפי הדיווחים ליסנר, שמכהן בתפקידו מאז 2005, מרוויח מיליון יורו בשנה. ההערכות הן שג'וליאנו פיספיה, ראש עיריית מילאנו שמכהן גם כנשיא לה סקאלה, הוא שעומד מאחורי היוזמה לקיצוץ השכר של בכירי האופרה.