מנהל רשות המסים: אין מנוס מהעלאת מסים בישראל
דורון ארבלי בכנס רואי החשבון באילת: "יש רשויות שמחזיקות במידע חשוב לגבי גורמים שעוברים עבירות מס ולנו אין את היכולת לקבל את החומר הזה". נשיא לשכת רואי החשבון: "יש לדאוג לכך שההכנסה הפנויה שלנו לא תקטן כדי שלא נפגע במעגל הצמיחה"
דורון ארבלי, מנהל רשות המסים, אמר כי אין מנוס מהעלאת מסים בישראל. ארבלי הוסיף, כי רשות המיסים לא מקבלת את התמונה כולה לגבי העלמות מס בישראל מרשויות אחרות: "אנחנו יודעים שרשויות אחרות מחזיקות במידע חשוב לגבי גורמים שעוברים עבירות מס ולנו אין יכולת לקבל את החומר הזה כיום. חייבים לתת לנו את הכלים לקבל את המידע". ארבלי אמר את הדברים בכנס רואי חשבון באילת.
דורון ארבלי צילום: עמית שעל
ארבלי אמר עוד כי יעד מרכזי של הרשות והוא עמידה ביעד ההכנסות. 213.5 מיליארד שקל היה היעד ב-2011 וההכנסה ממסים היתה 211 מליארד שקל. זה איתגר את היעד ב-2012 לאור הבעיות הכלכליות באירופה שמורידות את תחזיות ההכנסות מיצוא. לדבריו, בתוך חצי שנה יש גביית חסר של 3 מיליארד שקל, זאת כאשר יעד הגבייה ממסים עומד על 221 מיליארד שקל. "צריך לבדוק איך להשלים את הפער מההכנסות ואין מנוס מהעלאת מסים. הגדלת נקודות הזיכוי של זוגות צעירים הגדילה את התחייבויות המדינה ויש לבדוק שוב בדיוני התקציב איך נותנים לכך מענה".
ארבלי תיאר את התוכנית להגדלת כוח האדם ב-750 איש ברשות המסים כדי להגדיל את יכולת ההרתעה והאכיפה, וכן להגדיל את כוח האדם בתביעה ובמערכת המשפט כדי לא לתקוע תיקים אחרי האיתור. ב- 2011 הוגשו לבתי המשפט כ- 1,000 תיקים על עבירות מס, המלווים את מבצע הגברת האכיפה בקמפיין תקשורתי.
דורון קופמן, נשיא הלשכה התמקד בדבריו במאבק שבין היועץ המשפטי לממשלה לבין מבקר המדינה, והזכיר את הצעתו כי על מבקר המדינה להיות רואה חשבון, כמו במרבית מדינות העולם. הוא ציין שמינוי שופט לתפקיד מבקר המדינה חוטא למהות התפקיד. "תוכנית העבודה של מבקר המדינה אינו ברורה ואינה שקופה לציבור. אפשר ללמוד הרבה מהדוחות הכספיים של המדינה וגם המבקר יכול ללמוד מזה, וכך כולם יידעו מה עושים עם הכסף שלנו. תפקידו של מבקר המדינה אינו להיות שופט וחוקר אלא להעביר ביקורת", אמר.
קופמן הוסיף, "אני חושב שמבקר המדינה צריך למנות ועדה מייעצת על מנת שעבודת הביקורת תהווה שירות טוב יותר לאזרח. יש מוסדות שהפחד מהביקורת מעצים את הקושי לקבל החלטות במוסדות שונים".
בנושא הגירעון בתקציב המדינה בשל הגדלת ההוצאות עקב המחאות בקיץ שעבר, אמר קופמן, "אני חושב שצריך להביא לכך שההכנסה הפנויה שלנו לא תקטן כדי שלא נפגע במעגל הצמיחה. שישפיע בתגובת שרשרת על המשק. אפשר לבדוק איך ניתן לצמצם תקציב בלי לפגוע בצמיחה. למשל בתחום ההתחייבויות הפנסיוניות העומדות על סכום דימיוני של 1.8 טריליון שקל וסך הנכסים על 400 מיליארד שקל".
שר החוץ אביגדור ליברמן שדיבר אף הוא בכנס אמר כי הדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי היא להוריד את קצבאות הילדים בביטוח הלאומי לטובת השקעה בתשתיות.
סגן הנשיא ויו"ר מרחב ת"א, דודי גולדברג, אמר שיש לתת את הדעת בנושא בעיית הפליטים. הוא הציע להתמודד עם בעיית האלימות בעזרת משטרה עירונית והציע לתת סמכויות לראשי הערים. בנוסף הזכיר שיש מחאה חברתית המעיקה על תקציב המדינה, ואין פתרון נראה באופק. "יש זיגזג בעניין העלאת המסים. אין אפשרות לעשות תכנון לטווח ארוך ואנחנו כרואי חשבון בבעיה", אמר.
