פישר: מדיניות הצנע באירופה היא הכיוון הנכון
הנגיד אמר כי הוא מבין לסבלם של אזרחי אירופה הנמצאים גם במיתון וגם תחת מדיניות צנע חריפה, אולם "אין פתרון לצמיחה שהוא גם מהיר וגם בר-קיימא"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, רמז כי מדיניות הצנע באירופה היא נכונה, גם אם יש לסייג אותה במקומות מסויימים, והוסיף כי "יציאה של מדינות אירופה כמו יוון מגוש היורו תיתן לממשלה שלה יותר חופש פעולה בטווח הארוך אבל תהיה תקופת מעבר מאוד מאוד קשה מבחינה חברתית".
פישר אמר את הדברים היום (ד') בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה. במסגרת הנאום אף ביקר הנגיד ברמיזה כלכלנים כמו חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן, המשתמש בטוריו התכופים בעיתונות כדי לטעון כי מדיניות הצנע באירופה אינה טובה למשק ולחברה.
בנושא היציאה האפשרית של כמה ממדינות דרום אירופה מגוש היורו אמר פישר כי "אין יציאה קלה מהגוש. יש הרבה שאלות מסובכות אפילו לגבי ההתאמות שעושים לחוזים הנוכחיים. כל חוזה במדינה נקבע במונחים של היורו. ביום שהוא יהפוך לחוזה במונחים של דרכמה יצטרכו להחליט מה שער החליפין שלהם ומה קורה עם הכספים הזרים בחשבונות הבנק ועוד. ארגנטינה ניסתה פעם להתמודד עם מהלך שכזה ומה שהיה הוא בלגן מוחלט".
הפגנות ביוון צילום: רויטרס
לגבי מדיניות הצנע של ממשלות אירופה אמר פישר כי "לאף אחד אין פתרון לצמיחה שהוא גם מהיר וגם בר-קיימא, למרות שברור שאזרחי מדיניות אירופה כולל יוון וספרד ואחרים סובלים. לדעתי, מה שצריך לעשות ברוב מדינות אירופה הוא ריסון פיסקלי כדי שהחוב הממשלתי לא יגדל יותר מדי. המטרה כאן היא לחזור ליציבות פיסקלית במשך מספר שנים, אולי אפילו המון שנים".
לחזק את הבנקים
המהלך השני שפישר ממליץ עליו למדינות אירופה הוא רפורמה במשק, בדומה לרפורמות בשוק העבודה שמנסות לנקט ממשלות איטליה וספרד, שלטענת ממשלותיהן יורידו את העלויות של תעסוקה ופיטורים. "יש צורך גם ברפורמות בשוקי הסחורות וגם בשווקים הפיננסיים, כולל צורך בחיזוק הבנקים. מה שלמדנו מהמשבר הוא שאם ניתן למערכת הבנקאית לקרוס יהיה מיתון שיימשך המון שנים. צריך לייצב את המערכת, גםם אם זה יעלה המון כסף בהתחלה.
"צריך גם לשפר את הסביבה העסקית ולראות מה בעייתי במשק ולטפל בו". כאן רמז פישר גם לישראל, כאשר ציין כי במדד של הבנק העולמי נמצאת ישראל במקומות האחרונים במערב בנושא קלות הוצאת אישורי רישוי עסקים ואישורי בנייה.
פישר בחר להתייחס גם למדיניות התקציבית של ממשלה, המתוארת לעיתים כמדיניות פיסקלית. למרות שמדובר בצעד חריג מצידו של נגיד בנק מרכזי כלשהו, אמר פישר כי המשבר גרר שימוש מסיבי במדיניות פיסקלית פעילה.
לדבריו, בספרות הכלכלית החדשה מראים כי מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית יכולה להצליח.
בנושא זה הוסיף הנגיד כי "היום אנו יודעים שיש אפשרות למשהו שנשמע על פניו חריג - צמצום פיסקלי מרחיב. למעשה, מדיניות פיסקלית מצמצמת שדווקא מתבררת כמרחיבה, משמעותה הורדה של הוצאות הממשלה או אף העלאה של שיעורי המס שבסוף גרמו לצמיחה ולא למיתון. זה קורה כאשר יש ירידה חדשה בשיעור הריבית ודרך פיחות בשער המטבע. תפקידה של המדיניות הפיסקלית היא ליצור אמון של המשקיעים והציבור במדיניות הממשלתית ולאפשר את הורדת הריבית מצד הבנק המרכזי והפיחות".
