אפילו הכנסת מתקשה להשוות בין הריביות שמציעים הבנקים בישראל
מרכז המידע והמחקר של הכנסת הכין השוואה בינלאומית בנושא, אך לאחר מכן פרסם תיקון כיוון שהנתונים לא היו בני השוואה
היכולת להשוות בין ריביות הבנקים בישראל היא כל כך מצומצמת, עד שמתברר שאפילו מרכז המידע והמחקר של הכנסת מתקשה לעשות זאת בהצלחה. הסיפור הבא יכול לשקף את המצב:
ב־21 במרץ האחרון קיים יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה־הכהן דיון מיוחד על גובה עמלות הבנקים בישראל. לשם כך
אלא שזו היתה רק תחילתו של סיפור הריביות הגבוהות. בדיון שהתקיים למחרת פרסום הידיעות טען מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל כי אזרחי ישראל לא משלמים ריבית גבוהה יותר בהשוואה לאירופה, וכי לא ניתן להשוות בין אוברדרפט בישראל לבין מוצרים דומים בחו"ל. "הדו"ח לא קשור למציאות", טען אז פרל. עמי צדיק, נציג מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הגיב לדבריו ואמר כי איגוד הבנקים העביר למרכז המחקר השוואות מגמתיות לאחר שקיבל את טיוטת המסמך.
אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה כי ארבעה ימים לאחר מכן, מרכז המחקר והמידע פרסם תיקון למסמך ההשוואתי. במסמך המתוקן הושמטה הטבלה שמשווה את הריביות על האוברדרפט בין ישראל לבין חו"ל, אף שהיא זו שהיתה הבסיס לדיון בוועדת הכלכלה. ההסבר: במרכז המידע והמחקר הודו שהנתונים אינם בני־השוואה. למרות זאת, במסמך נותרה השוואה בין פערי הריבית על הלוואות לריבית על פיקדונות בישראל ובעולם. משום מה, לאחר תיקון המסמך שאמה־הכהן לא טרח לעדכן את התקשורת.
שאמה־הכהן מסר בתגובה: "נתון כזה או אחר במחקר בן עשרות עמודים אינו משנה את ההבנה שתחום הבנקאות נעדר תחרות אמיתית".