כך תבחרו איזה מקצוע ללמוד

רק הגעתם לגיל שבו אפשר להתחיל וכבר העולם מנסה להחליט עבורכם: מה ללמוד, לאן לשאוף ולאיזה כיוון צריך לצעוד. אבל לכם אין באמת מושג מה אתם רוצים והשעון כבר מתחיל לתקתק.

החיים בישראל מציבים בפנינו מסלול קבוע: בית ספר, חטיבת ביניים, תיכון, צבא או שירות לאומי, טיול

בדרך כלל, להתלבטות הטבעית מתווסף גם לחץ מההורים שרוצים לראות את הילד שלהם עולה ומצליח בחיים. אך כשהלחץ מכל הכיוונים עולה על גדותיו, קורה לא אחת שההחלטה שמתקבלת – היא שגויה, מה שעשוי להביא לחוסר שביעות רצון עתידי, התפכחות ושינוי קריירה.

מה אני, מי אני, איפה אני?

קחו למשל את ס', בת 22 שהשתחררה לפני כשנה מהשירות הסדיר בצה"ל ועדיין לא הצליחה לגבש כיוון. הוריה, שבזכותה "הגיעו לאן שהגיעו", רוצים שתלך בעקבותיהם ותתחיל בלימודים לתואר - אך היא בכלל חושבת על לימודי תעודה. הוריה של ס' ממשיכים להלחיץ וללחוץ, תוך הצעת מימון מלא ללימודים, ובלבד שיהיו אקדמיים. למרות כוונותיהם הטובות, הוריה של ס' לא מבינים שהחלטה מאוחרת ובטוחה עדיפה פעמים רבות על פני השקעת משאבים רבים לכיוון שגוי, דבר שלאחר שנים ארוכות במקצוע, יכול לגרום לסבל ורצון בשינוי.

לפניכם 6 צעדים לקבלת החלטה אישית, בטוחה ומדויקת יותר:

1. לפני שהולכים קדימה מביטים לאחור

ימי התיכון העליזים (או לא) יכולים ללמד אתכם דבר או שניים לגבי נטיותיכם הטבעיות. אם ביקרתם במספר שיעורים בבית הספר, תוכלו להיזכר ולהבין אילו מקצועות דיברו אליכם יותר ולאיזה פחות התחברתם. אם לא הצלחתם לחשוב על מקצוע כזה, התבוננו יותר לעומק, כי יכול להיות שמקצוע מסוים דרש מכם יכולות מסוימות שהן לגמרי "שלכם". גם אם המקצוע עצמו לא ממש מתאים לכם, משהו בלמידה שלו דיבר אליכם וזהו הכלי הראשון לבחינת כיוונים תעסוקתיים שמשתלבים עם האוריינטציה הטבעית שלכם.

למרות שלפעמים זה לא נראה ככה ולמרות הלחץ שכבר הוזכר, חשוב לקחת בחשבון את דעתם של ההורים. הם הרי רוצים שתהיו מאושרים והם גם מכירים אתכם טוב מכולם. נסו אותם והיוועצו בהם לגבי הכיוון אליו הם ממליצים לכם לפנות. בקשו מהם לנמק מדוע הכיוון הזה מתאים לכם ואילו יכולות טבעיות שלכם יבואו דרכו לידי ביטוי. עם זאת, אל תקבלו תשובות לא מבוססות כמו "מהרגע שנולדת ידעתי שתהיה עורך דין".

המשפחה המורחבת, החברים של ההורים וההורים של החברים שלכם, יכולים להיות דוגמה לבעלי קריירה שאולי תתאים לכם. העובדה שמדובר באנשים נגישים לכם תאפשר לכם לערוך איתם תחקיר קצר אך משמעותי על אופי העיסוק שלהם: איך התחילו, איך נראה סדר היום שלהם, מה "עושה להם את היום" במסגרת העבודה, ועם איזה קושי הם צריכים להתמודד. בדקו עד כמה המידע שהם מעמידים לרשותכם מלהיב אתכם, או להיפך - גורם לכם לחשוב ש"זה לא זה".

כאשר כיוון הלימודים שלכם מתחיל להתגבש, בדקו מגוון מסגרות לימודיות המציעות השכלה באותו התחום. בבחירת המסגרת התייחסו לשכר הלימוד, אופי הלמידה (עצמאי בעיקר או כזה המחייב השתתפות בהרצאות), מיקום גיאוגרפי, האפשרות לשלב עבודה עם לימודים, והפנייה לסטאז' במקצוע הנלמד כחלק מהמערך הלימודי. חשוב להתייחס ליכולות ולמגבלות של מסגרת הלימודים כדי להבטיח את יכולת ההתמדה וההצלחה לאורך זמן.

רגע לפני שאתם נרשמים ללימודים, חשבו: האם זה באמת התחום שבו אתם רואים עצמכם מתפתחים ומתמידים לאורך זמן? האם העיסוק הזהיכול לתמוך בדרככם להגשמת חיים מספקים מבחינה תעסוקתית? אם מתעוררים בכם ספקות – חשוב שלא תטאטאו אותם מתחת לשטיח, אלא תתנו להם מקום ותתייעצו עם כאלה שכבר עשו את זה – בוגרי מסלול לימודי דומה למשל.

6. שאלה אישית לסיום: על מה לא תוותרו?

לכל אורך הדרך צריך להיות ברור לכם מהו הדבר שעבורו תקומו בבוקר. מה "יעשה לכם את זה" במסגרת העבודה. במפגשים שלכם עם אנשים מהתחום אליו אתם שואפים, שווה לבדוק אם אכן הדבר הזה מתקיים. זכרו את משפטו של קונפוציוס – "בחר עבודה אשר תאהב ולא תצטרך לעבוד יום אחד בחייך".