רק בזכות הגוגואים אהבנו כל כך לאכול משמשים בקיץ

קיצים שלמים אכלנו משמשים והסתובבנו עם שקים בין קרובי משפחה ושכנים, אוספים את השאריות. בשביל לשחק גוגואים. לא צעצועים מהחנות, אפילו לא סירים ומכסים בתור תזמורת, רק גלעין קטן של פרי עונתי אחד, שמחזיק כל השנה. ילדים יודעים ליהנות, והגוגואים היו שיא ישראלי של ניצול המשאבים הקיימים, מינימום צריכה ותרבות שנור משוכללת. למקום השני במצעד הזה, אגב, הגיע הווקי טוקי מגביעים של לבן.