כובע הטמבל מחזיר את דן פרופר לישראל המחבקת
הכובע הזה מסמל את הערכים הישנים והטובים ומחזיר אותי למחוזות הילדות, לישראל הטובה והמחבקת
כילד חבשתי את הכובע בלכתי עם אמי לשפת הים בתל אביב, כנער חבשתי את הכובע למסעות הצופים ואני זוכר טור ארוך של כובעי טמבל נע בשבילי הארץ, בשיעורי הגדנ"ע בבית הספר הכובע היה תמיד על ראשינו ואפילו בצה"ל בילינו את ימינו בשדה עם הכובע - במשך 20 השנים הראשונות של חיי לא היה שלב אחד שבו נטשתי את כובע הטמבל. ככל שהיה דהוי יותר כך העניק הכובע לבעליו ארשת ותיקה יותר, ותמיד הלם את בגדי החאקי, המכנסיים הקצרים והחולצה תוצרת אתא שלבשנו. רק בחג השבועות החלפנו את כובע החאקי הזה בכובע טמבל לבן, שסימל את האווירה החגיגית והמעבר מחול לקודש.
עם השנים כבש כובע המצחייה (שכנראה מיוצר בסין) את מקומו של כובע הטמבל, ואיתו השתנתה הסביבה. האווירה התחלפה, האידאלים נשחקו, אבל כובע הטמבל, המסמל בעיניי את הערכים הישנים והטובים, מחזיר אותי למחוזות הילדות, לישראל הטובה והמחבקת.