מדבקת דם המכבים היא כמו משקולת כבדה על הלב
פרח דם המכבים הוא זיכרון ילדות תמים שנהפך ברבות השנים ומלחמות הקיום לזיכרון לגיבורים אמיתיים
בכל שנה כשאני מדביקה אותה לדש אני נושאת אותה כמו משקולת על לבי. פרח דם המכבים הוא מבחינתי זיכרון ילדות תמים, מהימים שבהם עוד היה מותר לקטוף פרחי בר. ברבות השנים ומלחמות הקיום הוא נהפך לזיכרון לגיבורים אמיתיים, לא היסטוריים. כאילו בארץ הזאת זיכרונות תמימים לא מאריכים ימים, וההיסטוריה חוזרת על עצמה.