לחיות בכבוד

מדינת ישראל ובתוכה כולנו, נמצאת בזמנים מורכבים. אנו מרגישים שהלבה רוחשת וגועשת תחת רגלינו ואין לדעת מתי תפרוץ. כל חזית עלולה לסחוף מדינה שלמה. בזמן המעקב הזה, כאן מאחורינו, אנו מזניחים כמעט במתכוון את הערכים והסולידריות החברתית בתוך כל התפוררות החברה, החינוך והערכיות, נמצאים כאן כרוחות רפאים גם חלק מנפגעי השואה. אותם הניצולים מביטים על שדרות רוטשילד, בואך סוכנות 'לקסוס', אך רואים את בירקנאו, מסתכלים על גמר הישרדות ורואים אכילת חרקים ביערות אירופה הקפואים, מביטים על מגדלי היוקרה ורואים את צריפי המחנות.

אם לא נעשה מהפך פשוט אך משמעותי, כאן ועכשיו, הדור הצעיר לא יסלח לנו. יזניח אותנו כפי שאנו מזניחים את ניצולי השואה. הפתרון שיגרום לניצולי השואה הנזקקים לחיות את שארית חייהם בכבוד הוא פשוט. אין צורך בניתוחי כלכלנים, כינוסי ועדות וסיעור מוחות כוחות השוק. אנו צריכים לכנס את כל הגופים אשר תורמים או עוסקים בניצולי שואה סביב שולחן עגול אחד, להגדיל את תקציבי הממשלה, לגרום שהכסף שהמדינה קיבלה לטובת הניצולים אכן יגיע לאנשים אלה, להחזיר את השיח על ניצולי השואה למרכז אור הזרקורים הציבורי, לייצר דיור מוגן לניצולים, להוציא אותם להצגות, להרכיב שיניים בפיות שלהם על מנת שיוכלו לאכול במידה ושתהיה להם גם ארוחה חמה, ליצור מאגר שמות של ניצולי שואה אחיד במדינה ובעיקר, להפסיק את "משחק הכיסאות" האכזרי שגורם לנפילה ביניהם.

מצוקות אוכלוסיית ניצולי השואה החריפו מאוד בשל הזדקנותם. הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, ביחד עם שותפים חשובים אחרים, נכנסה גם לתחומי פעילות נוספים, כמו התמודדות עם הבדידות באמצעות ביקורי בית של עובדים סוציאליים ומתנדבים, מחשבים לבתי ניצולים (המתקבלים בתרומות ובליווי מתנדבים). התחלנו גם לשפץ דירות של ניצולים השרויות בהזנחה קיצונית, סיוע בטיפולי שיניים, סיוע משפטי חינם והדרכה למיצוי זכויותיהם ועוד.

מיותר לציין שחלק נכבד מהוואקום בטיפול בניצולי שואה נאלצים למלא גופים, עמותות ויהודים יקרים מ"המגזר השלישי", כלומר, כאלה שהם לא הממסד והממשלה.

לאחרונה נחתה עלינו גזירה נוספת. ה"רשות לזכויות ניצולי השואה" במשרד האוצר מקצצת לקרן רטרואקטיבית את התמיכה השנתית לצרכי מתן שירות וטיפול בניצולים, ונמנעת מלהודיע לנו עד לרגע כתיבת שורות אלה, מה תהיינה ההקצבות לפעולות השונות ומתי הן תועמדנה לרשות הקרן. מהלכים אלה קורים, בעוד שבמהלך השנה שעברה, וכנראה יקרה שוב גם בשנה זאת, "מוחזרים" מאות מיליוני שקלים של "עודפים" המיועדים בתקציב המדינה לניצולי שואה לסעיף "יתרות" ואינם מגיעים ליעדם המקורי.

בשל כך עולה החשש ש"ברשות לזכויות ניצולי השואה" יש כוונה לפגוע, ולעתים נראה שאף לחסל, את פעילות הקרן לרווחה לנפגעי השואה.

זעקתם של ניצולי השואה הולכת ונחלשת בכל יום שעובר ואנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו על מנת לעזור להם לפני שתידום לחלוטין. אם גרמנו להם במשך שנים לחיות בבושה, אולי ניתן להם לבלות את יתרת חייהם בכבוד.