הלמ"ס: ההוצאות למחקרים חוץ אוניברסיטאיים ב-2008/9 הסתכמו בכ-1.5 מיליארד שקל
מניתוח ההוצאות לפי תחומי מחקר עולה כי כ-63% מהן היו במחקרים בתחומי המתמטיקה, במדעי הטבע וברפואה, 16% במדעי הרוח, במדעי החברה ובמשפטים, כ-16% בהנדסה ואדריכלות, כ-3 אחוזים בחקלאות ו-2% בתחום לא מוגדר
ההוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד בשנת תשס"ט (2008/9) הסתכמו בכמיליארד וחצי שקלים, כך עולה מנתוני הלמ"ס שנאספו עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.
המיועדות למחקר (בניגוד למחקרים הממומנים מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות). ההוצאה למחקר ופיתוח באוניברסיטאות מהווה כ-13% מכלל ההוצאות למחקר ופיתוח אזרחי בישראל.
מחקרים בעלי מימון מיוחד הם מחקרים הממומנים על ידי גורמים חוץ-אוניברסיטאיים וקרנות פנים-אוניברסיטאיות
מניתוח ההוצאות לפי תחומי מחקר עולה כי כ-63% מהן היו במחקרים בתחומי המתמטיקה, במדעי הטבע וברפואה, 16% במדעי הרוח, במדעי החברה ובמשפטים, כ-16% בהנדסה ואדריכלות, כ-3 אחוזים בחקלאות ו-2% בתחום לא מוגדר.
בין השנים תשס"ז לתשס"ט חלו שינויים קלים בהתפלגות ההוצאה לפי תחומים מדעיים. במהלך שנים אלה נמצאה ירידה בחלק היחסי של המדעים הביולוגיים (מכ-30% לכ-28%), עליה חלה בחלקם היחסי של המדעים הפיסיקליים (מכ-18% לכ-20%) וכן בתחום ההנדסה ואדריכלות (מ-14% ל-16%). חלקו היחסי של תחום הרפואה נשאר יציב (כ-9%).
כ-59% ממימון זה בתשס"ט מקורו בישראל ובכל התחומים המדעיים (למעט המדעים הביולוגיים) חלקו של המימון מישראל גבוה מזה של המימון מחו"ל. חלקו היחסי של המימון מישראל גבוה במיוחד בתחומים הבאים: מדעי הרוח ומשפטים (כ-68%), מדעי החברה (כ-64%) וחקלאות (כ-66%).
המגזר הציבורי מימן כ-36% מההוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד - חלקו של המימון הציבורי מישראל הוא כ-31% ומחו"ל כ-44%. כ-30% מהמימון מקורו בקרנות מחקר ורק כ-9% במימון המגזר העסקי.
חלקו של המימון מהמגזר הציבורי מחו"ל (מסך כל המימון מחו"ל) גבוה יחסית בתחום מדעי הטבע לעומת שאר התחומים המדעיים, רק בתחומי ההנדסה והאדריכלות חלקו של המימון הציבורי מסך כל המימון בחו"ל נמוך לעומת חלקו של המגזר הציבורי מישראל במימון תחום זה.
לדברי יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה פרופ' (אלוף במיל') יצחק בן ישראל, "השיעור הגבוה של מימון ממקורות חו"ל מצביע על האיכות, הכושר התחרותי ועל האופי הבינלאומי של המחקר האוניברסיטאי בישראל ומתחזק על ידי העובדה שלמעלה מ-40% מהמאמרים המדעיים של ישראל נערכים יחד עם חוקרים מחו"ל. הנתונים מצביעים על כך שהמחקר האוניברסיטאי בישראל מרושת היטב בתוך המדע העולמי".
לדברי פרופ' אהוד גזית המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה, "מוסדות המחקר בישראל ידועים ביכולתם הטובה לגייס כספים ממקורות תחרותיים – מתוך אלפי אוניברסיטאות בעולם, דורגו באחרונה ארבע אוניברסיטאות ישראליות בין 50 הטובות ביותר במימון מחקרים ממקורות תחרותיים".
שיאנית המימון המיוחד בקרב האוניברסיטאות היא האוניברסיטה העברית שקיבלה כ-397 מיליון שקל בשנת תשס"ט ממקורות אלו. אחריה אוניברסיטת תל אביב עם כ-318 מיליון שקל, מכון ויצמן למדע עם כ-243 מיליון שקל, הטכניון עם 225 מיליון שקל ואוניברסיטת בן גוריון בנגב עם כ-192 מיליון שקל. בפער גדול אחריהן נמצאות אוניברסיטת בר אילן עם כ-88 מיליון שקל ואוניברסיטת חיפה עם כ-59 מיליון שקל. כמו כן, מבין שבע האוניברסיטאות, האוניברסיטה העברית מובילה במימון המיוחד בתחומי מדעי הרוח, החברה והמשפטים וכן ברפואה, בעוד מכון ויצמן מוביל במדעי הטבע ובמדעים הביולוגיים והטכניון בהנדסה ובאדריכלות.
