"נראה שהשת"פ עם סימנס הסתיים"

חלום התעשייה התרמו־סולארית בישראל נסדק שלשום, עם חשיפת גל הפיטורים בחברת סימנס־סולל. על פי ההערכות, קיצוץ 70 העובדים ממצבת כוח האדם של יצרנית המערכות התרמו־סולאריות מבית שמש עלול להיות רק צעד ראשון במהלך כולל של פיטורי 150 מבין 480 עובדי החברה.

גל הפיטורים הנוכחי

מקורבים לסימנס הסבירו אתמול כי הפיטורים נובעים מההתרחשויות במזרח התיכון. באחרונה פורסם בתקשורת העולמית כי רשות ני"ע האמריקאית מנהלת חקירה נגד הקונצרן הגרמני על קיום קשרי מסחר לכאורה עם איראן. על פי ההערכות, פרסום זה הוביל לביטול הפרויקט התרמו־סולארי הענק במדבר מוהאבי בארה"ב, שבו היתה מעורבת סימנס — בעלות של כ־2 מיליארד דולר. בנוסף, מיזם "דזרט־טק" לחיבור קווי חשמל בין מדינות צפון אפריקה לדרום אירופה התמוטט בשל המהפכות שהתחוללו במדינות ערב.

סימנס אמנם הבטיחה בעת החתימה על העסקה להשאיר את המטה בישראל ללא שינוי במשך חמש שנים, אך המצב הנוכחי הכריע אותה. "היתה שם בירוקרטיה ניהולית לא מוכרת", מסביר בכיר שעבד בעבר בסולל. "נשלחו לישראל אנשים שילמדו את המכניזם של סולל, אולי כי רצו לחסוך בעלות התמלוגים על פטנטים בעלות של מאות מיליוני שקלים. ככה אי אפשר לעבוד".

"כשסימנס רכשו את סולל, מנכ"ל הקונצרן הגרמני פיטר לושר הכריז שישראל הופכת למרכז חשוב עבור סימנס ושבית שמש תהפוך למרכז העסקים התרמו־סולאריים שלהם. איפה ההצהרות שלהם היום?", אמר אתמול גורם שהיה מקורב לצד הישראלי בעסקה ב־2009. "נראה ששיתוף הפעולה בין סימנס לסולל כפי שנרקם ב־2009 הסתיים", אמר אתמול במרירות.

אלא שבצד הגרמני מסבירים את הדברים קצת אחרת. מקורבים לעסקה מצדה של סימנס מסבירים כי בשנים האחרונות ההערכה היתה שגודל השוק התרמו־סולארי העולמי הוא כ־9 וחצי ג'יגה־ואט. בפועל התברר שהשוק העולמי עומד על 1.2 ג'יגה־ואט לשלוש שנים בכל העולם בלבד, כאשר רובו מתרכז בהודו ובסין. במקביל, מסבירים המקורבים, הגיע אביב העמים הערבי וקבר את מיזם דזרט־טק.

לעניין סגירת הפעילות בישראל מזימים המקורבים לסימנס את השמועות, שלפיהן המרכז בבית שמש ייסגר ומסבירים כי הוא הפך לאחת היחידות העסקיות של החברה הגלובלית, וימשיך לפעול בתחום התרמו־סולארי. המקורבים מסבירים כי תוכנית גיוס העובדים נעצרה באמצע, לאחר שגויסו כ־100.

המקורבים מתייחסים גם לביקורת על הבירוקרטיה הרבה שהנהיגה סימנס, וטוענים שסולל התנהגה כמו "סטארט־אפ פראי", ולכן לחלק מהאנשים בה היה קשה לקבל חברה גלובלית. את עניין הטענות על התמלוגים על פטנטים שוללים המקורבים מכל וכל, ומסבירים כי הגיעו אנשים מגרמניה לישראל כדי ללמוד ולחבר את הטכנולוגיה הגרמנית לישראלית.

מסימנס נמסר בתגובה כי "שוק האנרגיה התרמו־סולארית סובל מהאטה הנובעת מהמשבר הפיננסי העולמי ומשינוי בתנאי השוק. כתוצאה מכך, עולה הצורך להתאים את מערך הפעילות ואת מבנה כוח האדם ביחידה העסקית. אנו ערוכים עם תוכנית להרחבת פורטפוליו המוצרים ופיתוח מודל עסקי שיגדיל את שוק המטרה ואת יכולת התחרות בשווקים הגלובליים".