תחרות הפיתוחים שמסייעים לשמור על הסביבה: הסטארט־אפ הירוק של 2012

Alchemy Research - מניעים את הרכב עם אבקת חשמל

מוצר: ריאקטור להפקת אנרגיה להנעת רכבים חשמליים

הוקמה: 2008

השקעות: 2 מיליון שקל

מייסדים: גדעון ימפולסקי ועירד סתוי

עירד סתוי וגדעון ימפולסקי מממנים מיזם שאפתני, שפועל לפי נוסחה שכאילו נלקחה ממערכון של "הגשש החיוור": אבקת חשמל כתחליף לדלק.

אלא שהעיקרון המדעי איננו מצחיק כלל ועיקר: מייסדי החברה טוענים כי האלומיניום - המסופק לרכב כמין אבקה - הוא חומר כימי המסוגל לאגור אנרגיה ובריאקציה כימית עם מים יכול להפיק מימן, חום ושאריות של תחמוצת אלומיניום הניתנים למיחזור. את כל התשומות הללו מנצלת Alchemy להנעת רכב בדרך היברידית: המימן מופנה להמרה לאנרגיה חשמלית באמצעות תא דלק ואילו החום מופנה להנעת מיקרו־טורבינה שמפיקה חשמל.

אבקת חשמל. ניתנת למיחזור

התוצרים של התהליך הזה גם הם ירוקים: אוויר חם ומים. כאשר המים מוחזרים לקונטיינר המותקן בפנים הרכב לשימוש חוזר, האוויר החם נפלט ואילו תחמוצת האלומיניום שנפלטת נאגרת ברכב לצורכי מיחזור ל"אבקת חשמל" עתידית. בחברה מודעים לסכנה שבאגירת מימן - חומר נפיץ - בתוך כלי רכב ומרגיעים כי המימן לא נאגר אלא מוזרם ישירות אל מנוע הבעירה.

בחברה צופים כי בעוד כחמש שנים, כאשר מחירו של ליטר דלק לצרכן האמריקאי יעלה 1.6 דולרים, מחיר ק"ג אבקת אלומניום יהיה 1.1 דולרים בלבד. ובעוד שמכל דלק מספיק בממוצע ל־720 ק"מ, מכל האלומיניום יספיק ל־2,400 ק"מ, וזאת עוד מבלי להזכיר כי דלק מזהם, ואילו האלומיניום ניתן למיחזור מלא.

Ecopack - ממחזרים ומשפרים את ארגזי הירקות

מוצר: אריזה מחומרים ידידותיים לסביבה

הוקמה: 2008

השקעות: 11 מיליון שקל מהון עצמי

מייסד: יוסף הימן

רבים מאיתנו מסתכלים על הקרטונים שבתוכם מובילים ירקות אל הסופרמרקט השכונתי, ומבינים שמדובר בבזבוז.

יוסי הימן, בעליה של כמה חברות אריזה המגלגלות בישראל 200 מיליון שקל בשנה, החליט שנמאס לו, ובשנת 2008 הקים את אקופק גרינבוקס.

ארגז אקולוגי ידידותי לסביבה

החברה מנסה לשים סוף לתופעת הקרטונים, בעיקר במשלוחי ירקות, ובמקומם היא מציגה מגש פלסטיק צהוב שבתוכו יריעות אורגניות הניתנות למיחזור.

המגש מורכב ממסגרת פלסטיק פשוטה שבתוכה שתי יריעות אורגניות, ניתנות למיחזור, המהוות את תחתית המגש. את המגשים ניתן להעמיס זה על זה כך שיכילו כ־20% יותר תכולה מהמקובל במשלוחי אריזות קרטון. כלל עלויות התפעול והשינוע של המשלוחים זולות בכ־30% עד 70% מאלה של אריזות קרטון, וכל זה תוך שימוש במחצית החומר.

המגשים האקולוגיים שוקלים כשליש מארגזי פלסטיק ומחצית מארגז קרטון, עמידים יותר להקפאה, ואפילו מאפשרים שטיפה נוחה של תכולתם .

השנה כבר מכרה החברה ממושב ישרש אריזות בשווי 2 מיליון יורו, ובשנים הקרובות יזנקו מכירותיה בעקבות המודל העסקי הייחודי שפיתחה: מפעל ליריעות אריזה הניתנות למיחזור בכל מדינה.

Univerve - סוחטים שמן מאצות

מוצר: תהליך לייצור שמן ממיקרו־אצות כחומר גלם לביו־דלקים

הוקמה: 2009

השקעות: גויסו כ־1.1 מיליון דולר

מייסדים: אוהד צוקרמן ורענן הרצוג

שוק הביו־פיול העולמי ייאמד ב־113 מיליארד דולר לשנה עד סוף העשור הנוכחי. הבעיה המרכזית בו היא מחסור בחומרי גלם. ביוניברב מנצלים את כל היתרונות שיכולים להיות לבית גידול אצות כדי ליצור שמן וביו־דלק, שמחירו יתחרה בזה של הנפט או אפילו של התוצרת החקלאית שמשמשת לביו־דלקים.

דב שגב סמנכ"ל פיתוח עסקי ב- univerve צילום: עמית שעל

כמו ברשתות הסלולר, גם בעולם הדלקים ישנו "דור שלישי", משופר בהרבה מקודמו: אצות שעד כה נחשבו ליקרות ולמקור לזיהומים, הולכות ותופסות את מקומם של גידולים אכילים כמו תירס וסויה (דור ראשון) וגידולים לא אכילים כגון קיקיון וגנ'טרופה (דור שני) להפקת ביו דלקים, או ביו שמן.

זני האצות של יוניברב פותחו ונבדקו במשותף עם אוניברסיטת בן־גוריון ומכון ויצמן, אך המתכון הסודי של החברה הוא דווקא בסביבה שהיא מספקת לאצות - בריכות קטנות ועמוקות יחסית שעומקן מגיע עד למטר אחד, הנמצאות כולן מעל פני הקרקע. תכונה זו מאפשרת לאצות לקבל חשיפה גבוהה יותר לקרני השמש. מבנה הבריכה ועומקה מסייע גם לערבול פנימי של המים באמצעות הזרמת הבועות שיוצרות האצות בכיוון מעגלי. בצורה זו מתערבלות גם האצות מעלה ומטה, בתהליך טבעי, מה שמסייע להפקת שמן נוסף.

ביוניברב מסתמכים על השמן שיופק מהאצות. בין היתר עבור מטוסים שמתקשים להסתפק בביו-שמן הנוכחי, שנוטה לקפוא בטמפרטורות שבהן הם טסים. ב־2013 מתכננים בחברה להקים בארץ 20 בריכות בנות 100 קוב כל אחת, ובינתיים עובדים על אצות שיספקו ביו-שמן שמחירו לחבית יהיה 70 דולר, נמוך בהרבה ממחיר הנפט כיום העומד על כ-110 דולר לחבית.

Eternegy - עוקבים אחרי השמש

מוצר: מערכת עקיבה לפאנלים פוטו־וולטאיים

הוקמה: 2010

השקעות: 700 אלף דולר

מייסדים: אייל דרור, עמית דרור

אייל דרור, ממייסדי איטרנג'י, הוא גולש ותיק בספורט הקייט־סרף. הרעיון להקמת החברה הגיע אליו באחת הגלישות של סוף השבוע: את המנגנון הכה יעיל של כוונון העפיפון שהוא מחזיק בידיו אפשר לרתום גם לשימושים אציליים יותר, למשל לשיפור היעילות האנרגטית של פאנלים סולאריים. הוא בנה יחד עם עמיתו עמית דרור מערכת מיתרים המאפשרת עקיבה מדויקת של פאנלים בתחנות כוח סולאריות אחר השמש, שמסוגלת לייעל את עבודתם בכ־40%. את ההשראה קיבל לא רק ממיתרי העפיפון שצמוד אליו שמאפשרים שליטה מלאה וקלה בו, אלא גם מגשרי מיתרים: מיתרים כבדים וגמישים שעמידים לרוח ולתנאים קיצוניים.

עובדי איטרנג'י

המערכת של איטרנג'י, המכונה אי־טראקר, משתמשת בכ־50% פחות פלדה ממערכות עקיבה רגילות, ומוזילה את עלות המתקן הבסיסי. שוק מערכות המעקב הסולאריות צפוי לחצות את קו המיליארד דולר בשנת 2015, ולהתקרב בסוף העשור ל־2 מיליארד דולר, כך שההכנסות למובילת שוק בתחום עשויות להיות גדולות במיוחד.

בינתיים חתמה איטרנג'י על הסכמים חדשים להתקנת פאנלים ומערכות עקיבה בהיקף של 150 קילו־ואט בערבה עם חברת סולאר פאואר והיא מפעילה פיילוט עם חברת החשמל של אריזונה "טוסון אלקטריק". קרן אינפיניטי מקבוצת אי.די.בי, אחת המשקיעות בחברה, צפויה לפתוח לה דלת לפרויקטים נוספים בסין.

Tipa Corp - גורמות לבקבוקים להתפוגג מעצמם

מוצר: אריזות מתכלות ביולוגית למזון ולמשקאות

הוקמה: 2010

השקעות: 500 אלף דולר

מייסדות: דפנה ניסנבאום וטל נוימן

עד שייכנס לתוקפו חוק אריזות שיפתור את בעיית בקבוקי הפלסטיק, הפתרון של צמד היזמיות דפנה ניסנבאום וטל נוימן מחברת Tipa עשוי לשים קץ לאחד מגורמי הזיהום הגדולים ביותר. הצמד פיתח סט אריזות למוצרי צריכה השם את הדגש על מודעות סביבתית, שבא לעולם בהשראת התפוז. ניסנבאום ונוימן התקנאו בפרי ההדר העטוף בקליפה, שהיא למעשה עטיפה ביולוגית המתפוגגת בתוך זמן קצר מבלי להותיר זכר.

מימין דפנה ניסנבאום וטל נוימן צילום: אוראל כהן

וכך נולד Tipa Corp: סטארט־אפ שפיתח בשנתיים האחרונות אריזה מתכלה לחלוטין שניתנת להשלכה לאשפת הקומפוסט, אשפה ביולוגית מתכלה. העטיפה של Tipa עשויה פולימרים ביו־מתכלים שכוללים תכונות הדומות לשקית, ואף מספקים שקיפות גבוהה. בין שלל האריזות שפותחו ניתן למצוא פאוצ'ים למשקאות, בקבוקים ושקיות מתכלות ויריעות שניתן לעטוף בהן כל דבר או לבנות מהן שלל צורות של אריזות.

האריזות של Tipa זולות כיוון שהן צורכות פחות חומר גלם מאריזות פלסטיק, ובנוסף גם אינן דורשות החלפה של ליין מכונות הייצור הקיים. פשוט ממלאים את המכונות הקיימות בחומר החדש, והרי לכם אריזת משקה שתתנדף תוך 180 יום מעל פני האדמה, בניגוד לאריזות הנוכחיות, שיימחו מעל פני האדמה רק לאחר 70 שנה.

החברה נמצאת כיום בעיצומו של שלב הפיתוח השני של המוצר. כיום נמצאת החברה במגעי גישוש עם LG וקוקה־קולה, ומייעדת להוציא מוצר שלם לשוק בעוד 9–12 חודשים.

WHEN - משקיעים אנרגיה באצות

מוצר: מערכת ייחודית לגידול מיקרו־אצות לאנרגיה ירוקה

הוקמה: 2010

השקעות: מעוניינים לגייס 100 מיליון דולר (נסחרים לפי שווי של 9 מיליון דולר)

מייסדים: חיים ליברמן, יובל רבין ואריאל גורפונג

חברת World Health Energy Holdings עושה כסף לא רע מהפקת שמנים מאצות לצורכי האכלת דגים ותעשיית התרופות. אלא שהשלב הבא, אם יצליח, עשוי לא רק להעשיר את קופתה של WHEN, אלא גם לשנות את עולם האנרגיה ולהוכיח שייצור דלק מאצות הוא כלכלי.

לירן קוסמן וחיים ליברמן צילום: עמית שעל

המחיר לחבית ביו־דיזל אצות בתחילת דרכה של WHEN עמד על 2,000 דולר. כיום לטענת החברה הוא עומד על 100 דולר, ועם המשך הפיתוח היא מקווה להגיע לכ־50 דולר. בחממות הניסוי של החברה, בכפר רופין, בית שאן ובגוש עציון, מאוחסנים כמיליון ליטר אצות, הממלאות צינורות ארוכים שפרוסים לאורך עשרות מטרים בשדות. מתקן המצוי בקצה החממה מנענע את השקיות בעוצמה של 10 כוח סוס כדי ליצור גלים קטנים בתוכן.

החברה נכנסה לשלד בורסאי בנאסד"ק ובין בכיריה נמנים דויד ליברמן, המכהן כמנכ"ל ולירן קוסמן המשמש כסמנכ"ל הכספים. בזכות הישגיה בישראל, תפתח החברה חוות אצות דומות גם בהודו ובדרום אפריקה. הפוטנציאל עבור החברה גדול מתמיד, לאחר שבשנים האחרונות חולקו בארה"ב מעל 10 מיליארד דולר לחוות אצות. מטרתם הבאה היא להקים ביזמות משותפת 50 חוות בשטח כולל של 50 אלף דונם עם הכנסה שנתית של 5 מיליארד דולר.

3GSolar Photovoltaics - מנצלים את כל הצבעים של השמש

מוצר: פאנל סולארי לייצור חשמל בעלות נמוכה

הוקמה: 2010

השקעות: 2 מיליון דולר מקרן סמדויג

מייסד: ד"ר ג'ונתן גולדשטיין

למרות השימוש הנרחב בקרני השמש לצורך הפקת חשמל, לטענת מייסדי חברת 3GSolar ניתן להפיק מהאור האופף אותנו הרבה יותר. כידוע, אור השמש הלבן מורכב משילוב של צבעים רבים. את התכונה הזו שלו מנצלת החברה ליצירת פאנל סולארי צבעוני, שמסוגל ללכוד את הצבעים השונים שבאור השמש ולהפיק מכל אחד מהם את מיטב האנרגיה האצורה בו. התהליך, ששואב השראה מהפוטוסינתזה שבטבע, עושה שימוש בספקטרום הנרחב של הצבעים כדי להמיר כל אחד מהגוונים בנפרד לאנרגיה. לאחר שפיתחה החברה לוח סולארי אדום, שאותו ניתן להתקין כרעפי גג אדומים, מפתחת החברה גם פאנל סולארי ירוק, כחול, שחור ואפילו שקוף שיעשה שימוש בגלים האינפרה־אדומים.

פאנל סולארי של 3Gsolar Photovoltaics צילום: אריאל חן

התאים הסולאריים שמרכיבים את הפאנל מבוססים על הליך של הדפסת שכבות צבע ננומטריות ייחודית תוך שימוש בחומרים לא מזהמים, ובעלות של כשליש מייצור תא סולארי רגיל. התא של 3GSolar מסוגל להפיק 11% יותר אנרגיה, גם בתנאים של עננות ותאורה משתנה, ובכך לשפר משמעותית את כמות ייצור החשמל גם בשעות שאינן שעות השיא. 3GSolar החלה בתהליך פיילוט עם חברת החשמל ביוני 2011, וגייסה 2 מיליון דולר מקרן סמדויג הבריטית. מנכ"ל החברה ברי ברין ניהל את המחקר והפיתוח של AVX בישראל, המתמחה בפילם לתעשייה.

AIT - מנצלים טוב יותר את הרוח

מוצר: טורבינת רוח בעלת יעילות גבוהה

הוקמה: 2012

השקעות: בתהליך גיוס חצי מיליון דולר במסגרת תוכנית החממות של המדען הראשי בשיתוף קרן הורייזן

מייסדים: הטכניון, שאול רייכמן, דיוויד גרינבלט ובועז דוברין

אחת הבעיות הכאובות בתעשיית טורבינות הרוח היא אפקט ההזדקרות. טורבינות הרוח, שהשכיחות שלהן בשנים האחרונות הולכת וגדלה, סובלות מבעיה המקשה עליהן למצות את מרב האנרגיה ממשבי הרוח. לכל להב בטורבינה יש נטייה שקיימת בכל כלי טיס: האוויר מוביל אותו להזדקרות, וכתוצאה מכך אינו זורם לאורך הלהב או הכנף, כך שנוצרים עומסים מיותרים.

מימין שאול רייכמן ובועז דבורין מ- AIT צילום: עמית שעל

הפתרון של AIT הוא להצמיד ללהב של הטורבינה מכשיר ייחודי, מעין מרעד (אקטואטור) שמכסה את הלהב בשכבה דקה של פלזמה. זו מפיגה את המתח החשמלי באוויר, כך שתופעת ההזדקרות נמנעת. הפתרון ידידותי במיוחד לטורבינות אנכיות, המופעלות כשבשבת, ולכן מתאים גם לטורבינות קטנות וביתיות. הפלזמה הייחודית גם הופכת את פעילות הטורבינה לשקטה יותר, מה שמגביר את האטרקטיביות שלה לשטחים עירוניים. התוצאה היא טורבינה היעילה בכ־50% עד 200% ביחס לטורבינות אנכיות קיימות, עם החזר השקעה מהיר בתוך 8 שנים בלבד, לעומת 10 עד 50 שנה במרבית המקרים. בשוק שצפוי להכפיל את עצמו פי 1,000 במהלך העשור הקרוב, יש לשחקנית החדשה בשוק פוטנציאל לא רע.

BeemTech - מכבים את האור אחריך

מוצר: מערכות תאורה לבניינים מסחריים

הוקמה: 2009

השקעות: 5 מיליון דולר

מנכ"ל: נתי פרייברג

לפעמים שינוי קטן בתאורה המשרדית יכול לעשות את ההבדל בין עובד נמרץ וחרוץ לבין עובד שסובל מכאבי ראש ומעייפות. מערכות התאורה ומיזוג האוויר יכולות גם להיות מפגע סביבתי וכלכלי כשמישהו שוכח לכבות את האור בסוף היום, או משאיר את המיזוג פועל בחדר ריק. שליטה נבונה בגורמים האלה יכולה להביא לחיסכון של לא פחות מ־75% מהוצאות התאורה ומיזוג האוויר בארגון.

חברת BeemTech מנסה לתת לארגונים פתרון לבעיה באמצעות מערכת משוכללת שכוללת חיישנים, מודמים ומשנקי־חשמל (צ'וקים) חסכוניים להפעלת התאורה. מערכת בקרה השולטת על כל אלה מסוגלת להפחית את עוצמת התאורה במקומות מסוימים, ואף לכבות את התאורה והמזגן באופן אוטומטי, במשרדים שבהם לא קיימת פעילות. החברה מספקת גם תוכנה המאפשרת שליטה במערך ממחשבים מרוחקים. החברה מצויה בשלבי ניסויי שדה במנהטן ובשיקגו, ושוקלת לפנות גם לשוק היפני.

Ecotec - טוחנים את הצמיג עד דק

מוצר: גומי ממוחזר (על בסיס פטנטים של החברה)

הוקמה: 2008

השקעות: 550 אלף דולר

מייסדים: ד"ר אולוג גולוברודסקי וגדעון דרורי

מלבד שריפת צמיגים, פסולת צמיגים נחשבת לבעיית הזבל המוצק הגדולה בעולם. כיום כבר ידוע שצמיג הוא חפץ בר־מיחזור. הוא עשוי מ־70% גומי שניתן למיחזור ומ־25% ברזל. אך השיטות הנהוגות כיום למיחזור צמיגים מסורבלות למדי: הראשונה היא גריסתו על ידי מגרסה מיוחדת, אך התוצר המתקבל הוא גס למדי; ואילו השיטה השנייה והמקובלת יותר היא הקפאת הצמיגים על ידי הזרקת חנקן נוזלי קפוא, שלאחריה מגיעה טחינה דקה עד עפר. התוצר, גם אם איכותי, יקר למדי ועולה לפחות 560 דולר לטונה.

גדעון דרורי צילום: אוראל כהן

בחברת אקוטק הישראלית, של היזמים ד"ר אולוג גולוברודסקי וגדעון דרורי, פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת את הקפאתם של הצמיגים ללא תוסף כימי. זאת על ידי התקנת חדר הקפאה הפועל על ידי דחיסת אוויר בטמפרטורה של מינוס 110 מעלות, ובתהליך קצר שאורך 18 דקות. התוצר הוא "אבקת הצמיג" הדקה בעולם, מעין "פודרה", שמחירה לטונה 27 דולר, נמוך משמעותית ממחיר הצמיגים הממוחזרים שעלותם לטונה היא פי 20.

החברה מקימה בימים אלה מפעל ייצור בישראל בשיתוף חברת פיירקס המסוגל לייצר כ־4 טונות לשעה. היא גם חתמה על הסכם הפצה גלובלי עם אחת מחברות הגומי המובילות בעולם, חברת סטיירון, לשיווק בלעדי של הגומי הממוחזר לחברות המובילות בתעשיית הצמיגים העולמית, בהן קונטיננטל, פירלי וגודייר.

iBind - ממציאים מחדש את האספלט

מוצר: שימוש במינרל פורצלנית כאספלט אקולוגי לסלילת כבישים

הוקמה: 1991

השקעות: 10 מיליון דולר מבעלי המניות

מייסדים: פרופ' אילן ישי, גרגורי סבצינסקי ורונן פלד

בנחל צין, בין דימונה לים המלח, מסתתר מינרל ייחודי שיכול לחולל פלאים בעולם הרכב. המינרל - פורצלנית - יכול לשמש אחרי תהליך מיוחד כאספלט אקולוגי לסלילת כבישים שבסופו של דבר יהפוך את חוויית הנסיעה לשקטה וחסכונית יותר.

אילן ישי מייסד Ibind צילום: אוראל כהן

חברת iBind מדימונה קיבלה את רישיון הכרייה של החומר, המצוי בכמויות שיכולות להספיק לעשרות שנים, ופיתחה ממנו תוסף ננו־מולקולרי לתערובות אספלט. לפי הנוסחה, כדי ליצור אספלט אקולוגי, יש לטחון עד דק את מינרל הפורצלנית וליצור אקטיבציה כימית ננומטרית בינה לבין תערובת האספלט.

המרכיב החדש מאפשר לחמם את הטמפרטורה של האספלט ב־20 מעלות פחות. בהמשך, החיכוך הגדול יותר של האספלט עם גלגל המכונית מפחית משמעותית את האנרגיה שמשקיעה המכונית בנסיעה, מוביל להפחתה בצריכת הדלק ואפילו מקטין את הסיכון להחלקה. החומר יכול לשמש תחליף לביטומן, סוג של זפת המזוקק מנפט, ובכך גם לשמש כתחליף לתוצרי נפט.

התערובת של iBind נסללה לראשונה בכביש מעצ באזור בית שאן בשנה שעברה. החומר אושר לשימוש בתערובות אספלט של מכון התקנים הישראלי, ולאחרונה אושר לשימוש גם במחוז ג'יאנגסו בסין. את הכרייה מבצעת עבור החברה כיל, אך לה ול־iBind אין קשר מסחרי.

Water Revive - עושות מייקאובר לביצות

מוצר: טיפול והשבחה ביולוגיים למים

הוקמה: 2010

השקעות: 1.5 מיליון שקל

מייסדות: דברת וייזר, יעל בן צבי ולימור גרובר

אם פעם ייבוש ביצה נחשב למעשה גבורה, הרי שכיום השבת ביצה למצבה הטהור והנקי היא יעד ירוק בפני עצמו. את המשימה הזו נטלו על עצמן שלוש היזמיות דברת וייזר, יעל בן צבי ולימור גרובר. השלוש מגיעות לפי הזמנה למקורות מים שזוהמו, אגמים, נחלים או אפילו בארות קידוח, ומתכננות להם מייקאובר משולש. על ידי שתילה של צמחים מתאימים, יצירת זרמי מים מלאכותיים, והכנסת סוגי אדמה כמצע לגידול חיידקים חיוביים, הופכים מי השופכין למי קולחין ולמים שעומדים בתקן כזה שיאפשר להם לזרום למערכת הביוב או אפילו למי שתייה.

פרויקט של water revive בחו"ל

מערכת ביוב בכפר בסין, למשל, מועברת באמצעות צינור לאגן מיוחד שנבנה על ידי החברה, המופרד מן הקרקע על ידי יריעה אטומה. מי השפכים עוברים דרך מצע של אדמת בזלת או כבול המתאימות לגידול חיידקים חיוביים. לאחר מכן צמחים שנשתלו במיוחד מחמצנים את המים הללו באזור השורשים, ומחליפים את משאבות החמצון המלאכותיות שניתן לראות בבריכות רבות. עד כה ביצעה החברה כמה פרויקטים בישראל והיתה שותפה בשיקום נחל הירקון ואגם בנאות־סמדר. זאת בנוסף לפרויקטים שביצעה water revive בסין, שם היא מקימה חברה־בת עבור פרויקט בן 35 מיליון דולר שקיבלה.