מגיע לכם? 10 מיתוסים על הזכויות במקום העבודה

גיהצתם את החולצה, התלבשתם יפה והתכוננתם לכל השאלות ואז, בראיון העבודה, המראיין שואל אתכם מאיזה מוצא אתם והאם אתם שומרים על כשרות. אתם מתבלבלים, ובעיקר מתרעמים, כי אסור לשאול דברים כאלה - נכון? או שבמקום העבודה בו אתם עובדים כבר שלוש שנים הבוס מתעמר בכם, צועק ומעליב. זהו, אתם אומרים לעצמכם. בפעם הבאה אתם תובעים אותו בבית משפט. אפשר בכלל?

רובנו חושבים שאנחנו יודעים מה הזכויות שלנו במקום העבודה, אבל הרבה פעמים החוק קצת שונה ממה שנדמה לנו שראוי. "כלכליסט" מפריך עשרה מיתוסים נפוצים על הזכויות שלכם במקום העבודה.

1.

המיתוס: אסור למראיין לשאול בראיון עבודה על אמונות דתיות, מוצא, מצב משפחתי וכד'

האמת: אסור להפלות, אבל מותר לשאול

"אין איסור בחוק על השאלה, אלא איסור רק על התחשבות בתשובות ובנתונים האלה", מסבירה עו"ד שירה להט ממשרד יגאל ארנון ושות'. אך עו"ד אופיר פוזנר, שותף במשרד ש.הורוביץ ושות', מוסיף כי "חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אוסר, בין היתר, על אפליה על רקע דת, מוצא או מעמד אישי. מעבר לכך, השאלות ששואל המעסיק צריכות להיות ענייניות. שאלות בענייני אמונות דתיות וכד' אינן מן העניין ומעסיק לא אמור לשאול אותן".

2.

המיתוס: אסור למעסיק לכתוב במכתב המלצה פרטים על העובד מלבד תקופת ההעסקה והתפקיד אותו מילא

האמת: כל נושא מכתב ההמלצה לא מוסדר בחוק

"האישור היחיד שמעסיק חייב לתת הוא אישור על התקופה בה היה העובד מועסק. המעביד יכול לכתוב כל מה שרלוונטי ונכון במכתב המלצה, ואין כל חובה לתת בכלל מכתב המלצה", אומרת עו"ד להט. "עם זאת, מעסיק לא יכול לחשוף פרטים אישיים כמו שכר, כי זה מידע פרטי שרק לבעל המידע מותר לחשוף אותו".

מה מותר ואסור לכתוב במכתב המלצה? צילום: shutterstock

3.

המיתוס: אם הבוס מתנהג בביריונות אפשר לתבוע אותו, לדוגמה על "יצירת סביבת עבודה עויינת"

האמת: אין דבר כזה"'סביבת עבודה עוינת", יש רק סביבת הטרדה מינית

"אם הבוס מתנהג בבריונות או מתנכל לך אפשר לתבוע אותו, אבל זה צריך להגיע לממש דרגה של עבירה על החוק, כמו התנהגות אלימה למשל", מסבירה עו"ד להט. "אם לא נעים לך במשרד, זה לא לא חוקי. אין חובה שתהיה סביבת עבודה נעימה", לדבריה.

4.

המיתוס: מעסיק חייב לתת הפסקות בתשלום במהלך יום העבודה

האמת: זה תלוי במספר שעות העבודה ביום

"החוק לגבי רוב העובדים, אלו שאינם עובדים בעבודת כפיים, הוא שמותר להעביד עובד 8 שעות ללא הפסקה וביום שישי 7 שעות ללא הפסקה. אם עובדים חמישה ימים בשבוע אז ניתן להעביד 9 שעות ללא הפסקה", אומר עו"ד פוזנר. "יש סעיף בחוק שכותרתו 'הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים' ולפיו העובד זכאי להפסקה בהתאם לצרכיו", הוסיף. ההפסקה, אם תהיתם, היא לא בתשלום לפי החוק והיא על חשבון העובד.

5.

המיתוס: בין העובד למעביד חייב להיות הסכם עבודה בכתב

האמת: לא קיימת חובה כזו

"לא חייב להיות הסכם עבודה בכתב לפי החוק", מסבירה עו"ד להט. "העובד חייב לקבל הודעה בכתב שמפרטת את תנאי ההעסקה, אבל לא חייב להיות מסמך חתום".

6.

המיתוס: מעסיק לא יכול להעביר עובד לתפקיד אחר או לתת לו תחומי אחריות חדשים השונים מאלו שלשמם הועסק

האמת: אפשר, כל עוד אין הרעה משמעותית בתנאים

"למעסיק, אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת בהסכם ההעסקה, יש תחום של שיקול דעת להכניס שינויים בתפקיד של העובד, להעביר אותו מתפקיד לתפקיד ולקבוע חלוקת עבודה לפי צרכי העבודה", אומר עו"ד פוזנר. "עם זאת, שיקול הדעת כפוף להסכם העבודה וההחלטות על השינויים צריכות להיות החלטות סבירות, משיקולים ענייניים ובתום לב. כמובן שהמעסיק לא יכול לפגוע במעמדו של העובד ולגרום להרעה מוחשית בתנאי העבודה, לדוגמא העברת מנהל בכיר להיות עובד כאחרון העובדים", אמר. במקרה של הרעה משמעותית בתנאי העבודה ניתן להתפטר בדין מפוטר, כלומר ניתן לקבל פיצויים.

תוספת אחריות? צילום: shutterstock

7.

המיתוס: מעסיק לא יכול לדרוש מעובד להשתתף באירועים הקשורים לעבודה מחוץ לשעות העבודה המוגדרות

האמת: מותר, בתנאים מסויימים

"אם אתה מקבל על ההשתתפות שכר וזה מוגדר כחלק מהתפקיד שלך או קשור לתפקיד שלך, אז אפשר לדרוש ממך להשתתף - ואז המעסיק צריך לשלם על זה שעות נוספות. זה נחשב כשעות עבודה לכל דבר ועניין. במקרה של חתונה או אירוע פרטי, לא ניתן לדרוש מהעובד להשתתף", אומרת עו"ד להט.

8.

המיתוס: מעסיק לא יכול לבקש מעובד לעבוד שעות נוספות

האמת: לרוב הוא דווקא יכול

"כעיקרון מעסיק, לא על בסיס קבוע ושיטתי, יכול, אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם העבודה, לבקש מעובד לעבוד בשעות נוספות מפעם לפעם", אומר עו"ד פוזנר. "יש היתר כללי ששר העבודה נתן להעסקה בשעות נוספות. ההיתר מדבר על גבול מסוים של 12 שעות עבודה ביום, ואם מדובר בשבוע עבודה של חמישה ימים בשבוע אז עד 15 שעות נוספות שבועיות".

עבודה בשעות נוספות? צילום: shutterstock

9.

המיתוס: אפשר לתבוע בוס שמעיר הערות מעליבות או מפלות

האמת: יש הבדל בין הערות מעליבות והערות מפלות

"הערות מעליבות - לא. מפלות - כן", אומרת עו"ד להט. "אם זה מגיע לדרגה של אלימות ניתן לתבוע. עם זאת, למעסיק אסור להתנהג באופן מפלה או להעיר הערות מפלות, כי זו עבירה על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה לפיו העובד זכאי לתבוע פיצוי בלי להוכיח שנגרם לו נזק. מספיק להוכיח שהייתה אפליה".

10.

המיתוס: מעסיק חייב לתת אזהרה לפני פיטורים

האמת: לא צריך להזהיר, אבל לעובד מגיעה זכות טיעון

"כל מעסיק, בין אם הוא גוף ציבורי או מעסיק פרטי, חייב על פי פסיקת בית הדין לעבודה לערוך לעובד שימוע לפני שמתקבלת החלטה על פיטוריו. צריך לתת לעובד זכות להשמיע את הטענות שלו כלפי אפשרות של פיטוריו. אם מעסיק נמנע מלעשות זאת, מדובר בפיטורים שלא כדין שעשויים לזכות את העובד בפיצויים מעבר לפיצויי פיטורים", אומר עו"ד פוזנר. "עם זאת, לא צריך להזהיר אותך במובן זה שאם גנבת, לדוגמא, לומר לך שאם תגנוב שוב אז תפוטר. לא צריך לתת הזדמנות נוספת".