למה לשחורים השיער לא מבהיר בשמש?

אפרת היקרה, לצבע הכהה של העור, ושל השיער, ושל קשתיות העיניים, ובעצם של לא מעט מהדברים הכהים בעולם החי באופן כללי, אחראי אותו חומר: מלנין.

כשהרכב שלך, חס וחלילה, פוגע במשהו, החלק הראשון שפוגש את מה שפגעת בו הוא בדרך כלל הפגוש. וכיוון שהפגוש אינו קשה במיוחד, הוא מתעקם. למה זה טוב? כי כך חלק גדול מהאנרגיה של ההתנגשות "מתבזבז" על צ'קמוקו של הפגוש, ופחות אנרגיה מגיעה אל שלד המכונית ואל יושביה. הפגוש מכפר על עוונותייך.

אותו הדבר קורה עם המלנין. קרני השמש שפוגעות בו נבלעות בתוכו ומעבירות אליו את האנרגיה שלהן. בגלל זה בעצם הוא כהה. דברים בהירים הם דברים שמחזירים את רוב האור שפוגע בהם, דברים כהים הם אלה שבולעים את האור הזה. לכן בגדים שחורים כל כך מתחממים בשמש, הם פשוט בולעים יותר אנרגיה. ולכן בארצות שטופות שמש האבולוציה העניקה לתושבים כמות גדולה של מלנין בעור ובשיער.

אבל המלנין אינו חולצה, הוא פגוש. הוא נכנס ראש בראש עם הקרניים העל־סגולות עתירות האנרגיה, וכשהן פוגעות בו הוא מנצל את האנרגיה שלהן כדי להתפרק. המלנין המפורק מאבד את הצבע שלו, כלומר את יכולתו לקלוט קרני שמש נוספות, אך מלאכת הפירוק גוזלת את האנרגיה הצפונה באור העל־סגולי ולא נותנת לה לחדור אל תוך התאים שלנו ולעשות בם שומות ושמות.

ולכן שיער מבהיר בשמש. זה המלנין שמתפרק ומאבד את צבעו. האנרגיה שכן מצליחה לעבור את הפגוש מעוררת את הגוף לייצר עוד מלנין, לכן העור מתכהה בשמש ואנו משתזפים, אך השיער עשוי תאים מתים שכבר לא יכולים לייצר דבר. מרגע ששערה בוקעת מהקרקפת היא רק מאבדת מלנין.

שיער שחור אינו חסין להרס המלנין, פשוט יש בו כל כך הרבה מלנין שאנחנו לא שמים לב להבדל. לשמש יש לכל היותר כמה שנים לתקוף כל שערה לפני שהיא נושרת ושערה חדשה וכהה צומחת במקומה. ואם בפרק הזמן הזה השמש לא מצליחה לרסק אחוז משמעותי מהמלנין את לא תראי הבהרה משמעותית.

ובכל זאת, הודות ליצר המיני שלנו, ולערבוב הגנטי הבלתי פוסק שהוא מייצר, גם באפריקה אפשר לראות פה ושם שיער שמבהיר – גם אם במידה פחותה – בשמש. עדות למתקפה הבלתי פוסקת שבה אנו נתונים מצד בדיוק אותו גורם שמאפשר את קיומנו: הכור הגרעיני העצום והצהוב סביבו אנו מרחפים.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il