עוה"ד הגיב באיחור, אלשיך האשימה אותו ב"עניין אישי"

כדי להבין את מהות התיקונים שהוכנסו בפרוטוקול, יש להבין מדוע כעסה השופטת ורדה אלשיך על עו"ד רפאל ארגז. התיק שהתברר בפניה הוא הליך כינוס נכסים שמתנהל כבר 12 שנה נגד החייב אברהם יעקובסון, שהיקף חובותיו עומד על 38 מיליון שקל (37 מיליון שקל מתוך כלל החובות הם לבנק הפועלים).

התחיל דווקא רגוע

בפתח הדיון אמרה אלשיך לארגז כי נראה לה לא ראוי שיתמנה כמנהל מיוחד בהיותו נשוי לנושה. ארגז קיבל את הדברים והודיע כי ימשוך את בקשתו. לכאורה, ארגז יכול היה בשלב זה ללכת לדרכו שכן עניינו הסתיים, אך הוא בחר להישאר באולם. בחלק זה עברה אלשיך לדון בבקשת הכנ"ר להפסיק את הליכי הכינוס, נוכח אדישות וחוסר שיתוף פעולה מצד בנק הפועלים והחייב עצמו, שזה שבע שנים לא שילם אגורה על חשבון חובותיו.

עורך הדין שמייצג את החייב יעקובסון התנגד לביטול הליכי הכינוס (שמשמעו כי ניתן לנקוט הליכים משפטיים והליכי הוצאה לפועל נגד החייב). הוא טען שבנק הפועלים מסכים למתווה של גיבוש הסדר נושים שבמסגרתו יפרע החייב חלק מחובו.

בסופו של דבר אלשיך ביטלה את הליכי הכינוס ותקפה את בנק הפועלים, שלא הופיע לדיון ואף לא טרח להודיע מהי עמדתו. הבעיה היא שהשופטת לא ידעה שהפועלים דווקא כן העביר תגובה, שנסרקה למערכת נט המשפט שלושה ימים לפני הדיון, ובה הודיע כי הוא מסכים לסיום הליכי הכינוס.

"אני המומה"

לפי הפרוטוקול, לאחר מתן ההחלטה קם ארגז ואמר כי "בנק הפועלים הגיש הסכמה בכתב לבקשת הכנ"ר". אלשיך שאלה מדוע לא אמר זאת בתחילת הדיון, וארגז השיב "כי בית המשפט לא נתן לי לטעון". בנקודה זו החלו העניינים להידרדר, ואלשיך מסרה החלטה הכוללת ביקורת נוקבת על ארגז, ובה ציינה שנתנה לו לטעון. לדבריה, הוא לא עזב את האולם לאחר שהסתיים עניינו, "ישב ושתק כדג", ורק לאחר החלטתה "נזכר" לומר שישנה תגובה מצד בנק הפועלים.

"אני יושבת על כס המשפט קרוב ל־34 שנים וטרם הייתי המומה כמו שאני המומה כרגע", כתבה אלשיך וסיכמה: "החלטתי זו תועבר למנהל בתי המשפט כדי שיגיש תלונה ללשכת עורכי הדין נגד עו"ד ארגז". לשיטתה, כפי שהדברים באו לידי הדגשה בפרוטוקול ה"משופץ", הסיבה שארגז נמנע מלומר כי הפועלים אינו מתנגד לסיום הליכי הכינוס היא העניין האישי שהיה לו במינויו כמנהל מיוחד.