דיו הסתרים של בני לנדא
במעבדות סודיות ללא חלונות יושבים 150 מהנדסי-על לצד פיזיקאים תיאורטיים וממציאים דיו ננו-מטרי שיוביל את מהפכת ה-HD של הדפוס. על הדרך, בניגוד לחוקי הטבע המוכרים, הם מנסים לפתח שבב שיהפוך חום באוויר לחשמל. ברוכים הבאים לחלום הגרנדיוזי החדש של בני לנדא
חדרי המשרדים החיצוניים בחברה של בני לנדא, אלה שפונים לנוף, אלה שיש בהם חלונות, נראים כמו עוד משרדים בחברת הייטק. שלושה קיוביקלים בחדר, תמונות וציורים על הקירות. במקום מהנדסי רשתות יש בהם כימאים וחוקרי פיזיקת חלקיקים, אבל מעבר לכך אין הבדל. ההבדל מתחיל בצד השני של המסדרון. שם אין חלונות אלא רק דלתות פלדה. מאחורי הדלתות האלה נמצאות המעבדות. על שם המעבדות האלה קרויה החברה, Landa Labs.
כבר תשע שנים שאף אחד לא יודע מה קורה בחדרים הפנימיים של לנדא לאבס. רק יודעים שבני לנדא, מיזמי ההייטק המצליחים בתולדות ישראל, מי שעל שמו רשומים 700 פטנטים, יותר מכל ישראלי אחר - ואולי השם המוערך ביותר כיום בעולם טכנולוגיות הדפוס, בונה שם משהו חדש. הוא אוסף סביבו צוות הולך וגדל של מדענים, מהנדסי חומרים, אדריכלי שבבים ומתכנתים. הוא רוכש ציוד מעבדה שקשה למצוא גם באוניברסיטאות מחקר. והוא מכסה הכל במעטה סודיות בלתי חדיר. אף אחד מעובדיו לא פולט מילה על החברה. מועמדים לעבודה לא יודעים מה יהיו דרישות התפקיד שאליו הם מתראיינים. אפילו שותפים ומשקיעים הוא לא הכניס לתמונה. לנדא עושה את מה שלא עושה כמעט אף יזם או איש עסקים, ומממן מכיסו הפרטי את כל המיזם. בשנתיים האחרונות הוצאותיו עמדו לפי הערכות על לפחות 40 מיליון דולר בשנה.
חשיפת "מוסף כלכליסט", שמציגה לראשונה את המיזמים הטכנולוגיים השאפתניים שמפותחים בבניין המאובטח בין רחובות לנס ציונה, מגיעה עבור בני לנדא בעיתוי לא מתאים. היא לא תשבש את תוכניותיו, אבל עדיין, עבורו זה מוקדם מדי. את המוצר הראשון שייצא ממעבדותיו, מוצר שלדעתו ישנה את ענף הדפוס, הוא תכנן להשיק רק בעוד שלושה וחצי חודשים. ליעד הסופי והשאפתני שלו אין עדיין תאריך סיום. בשיחות לנדא סירב להגיב פרטנית על גילויי "מוסף כלכליסט" שנגעו לפיתוחיו, אך התייחס לכמה הבטים של עבודתו.
טיפת דיו בגודל חיידק
טכנולוגיית הדפוס שלנדא ישיק בחודש מאי אמורה לעשות למכונות הדפוס את מה שה־HD עשה למסכי הטלוויזיה: הוא פיתח דיו שגודל חלקיקיו קטן מגודלו של נגיף, וראש דיו שמסוגל לנצל את התכונה הזאת כדי להדפיס על כל חומר, ולהפיק הדפסות בעלות חדות ועושר גוונים שאף מכשיר מעשה ידי אדם אינו מסוגל לייצר. הדפסות שיבוצעו בטכנולוגיה הזאת יהיו, להערכת החברה של לנדא, חסכוניות משמעותית מכל סוג אחר של הדפסה, ובעלות עמידות רבה יותר, וזאת בזכות פיגמנטי הצבע של הדיו, שגודלם ינוע בין ננו־מטרים אחדים לבין כמה עשרות ננו־מטרים, כלומר בין עשירית לאלפית מגודלן של מולקולות הדיו הקטנות ביותר שקיימות כיום. לנדא מייעד את הטכנולוגיה הזאת בתחילה לעולם התעשייה - הדפסות של שלטי ענק ותמרורים, אריזות מוצרים והדפסה על גבי מכשירים. אלא שבהמשך הוא מתכנן לנצל את טכנולוגיית החלקיקים הננומטרים לשימושים אחרים כגון החדרת תרופות דרך העור ובלי זריקה, וכן שימושים בקוסמטיקה וצביעת שיער.
בני לנדא במעבדות. "אני תעשיין שעוסק בייצוא, לא יזם סדרתי. מכירת אינדיגו לא היתה אקזיט, אלא מכירת החלום שלי כדי שיוכל להמשיך לגדול"
מי שמכיר את בני לנדא יודע שהמצאה כזאת לא נחשבת עבורו להישג כה שאפתני. למעשה, היא לא שונה בהרבה מהמהפכה שחולל לפני שלושה עשורים ושבזכותה עשה את שמו, ובהמשך את הונו. בשנות השמונים לנדא המציא את טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי, שכיום משמשת ליצירת כעשירית מ־2.5 טריליון דברי הדפוס שמיוצרים מדי שנה בעולם. הדפוס הדיגיטלי שפיתח בחברת אינדיגו אפשר, גם הוא, הדפסה חדה הרבה יותר מזו שהיתה בנמצא בעולם עד אז, והעניקה למכונות דפוס תעשייתיות את הגמישות של מדפסות ביתיות: היא שחררה מכונות דפוס מהצורך להשתמש בלוחות וגלופות, וכך אפשרה להכניס שינויים של הרגע האחרון בדברי דפוס, וכן יצרה את התעשייה של דפוס לפי הזמנה. החברות ששולחות ללקוחותיהן לוח שנה מותאם אישית, הסטארט־אפים שהופכים את ספריית התמונות במחשב לאלבום אישי מודפס ומהודר, האנציקלופדיות שמוכרות את כל סדרת הכרכים שלהן בהדפסה לפי הזמנה - כולם, ועוד רבים, מתקיימים בזכות הפיתוח הישן של לנדא. ב־2001 לנדא מכר את אינדיגו לענקית הטכנולוגיה HP תמורת 830 מיליון דולר. HP Indigo, מהחטיבות המצליחות והרווחיות בחברת HP, פועלת עד היום בפארק המדע נס ציונה. לנדא לאבס, החברה הנוכחית של לנדא, נמצאת מעבר לכביש, בפארק ההייטק השכן של רחובות, פארק תמר. עובדי אינדיגו עדיין פוגשים בו לפעמים, וכמה מהם סיפרו ל"מוסף כלכליסט" על יחסים כמעט לבביים עם לנדא. המהפכה החדשה שלו תיחשף זמן קצר אחרי סיום התקופה הממושכת שבה התחייב לא להתחרות ב־HP, התחייבות שעליה חתם כשמכר את אינדיגו.
להמציא מחדש את החשמל
אך טכנולוגיית הדפוס לא היתה הסיבה להקמת לנדא לאבס. הטכנולוגיה ההיא התגלתה כמעט בטעות, במהלך המרדף של לנדא אחרי היעד האמיתי שלו. היעד האמיתי של לנדא עדיין רחוק מהגשמה. על פניו הוא נשמע כמקדים את זמנו ויומרני מדי עבור יזם יחיד ואפילו עבור מרכז מחקר שלם. ספק אם מי שהיה נתקל במיזם כזה היה מתייחס אליו ברצינות, אלמלא שיעור הקומה של לנדא, המשאבים שהוא משקיע בכך זה תשע שנים ורשימת האנשים שגייס לשם כך, שעמם נמנים מדענים רבים. לפי גורמים שמכירים את פעילות החברה, עובדים בה כמה וכמה חוקרי חומרים, כימאים ופיזיקאים משורת אוניברסיטאות מובילות, החל במכון ויצמן וכלה בברקלי - כולם מאכלסים את הקומה השביעית בבניין המשרדים שבו שוכנת החברה.
הכניסה ללנדא לאבס. כבר תשע שנים שאף אחד לא יודע מה קורה בחדרים הפנימיים, שאין בהם חלונות, רק דלתות פלדה צילום: יובל חן
היעד היומרני של מעבדות לנדא הוא מהפכני לא פחות מהמצאת הנורה החשמלית: מציאת דרך להפוך חום לחשמל. מרבית 150 המהנדסים והחוקרים שעובדים עבור לנדא מהבוקר עד הערב שוקדים על פריצת דרך שלפי החזון תאפשר לייצר מכשירים ששואבים את האנרגיה שלהם לא ממערכת חשמל יקרה אלא, פשוטו כמשמעו, מהחום בחלקיקי האוויר שסביבם. "לנדא לאבס היא אולי החברה העסקית היחידה בעולם שמעסיקה פיזיקאים תיאורטיים, אנשים שבאופן טבעי שייכים רק לאקדמיה", חושף בפני "מוסף כלכליסט" מקור שמקורב לחברה. "כולם מוחתמים על הסכמי סודיות, ואז, כשהם מתחילים לעבוד, התגובה הראשונה שלהם היא לתפוס את הראש ולומר 'מה עשיתי, לאיזה מקום משוגע נפלתי'. הם לא מאמינים. אחרי כמה שבועות הם הופכים למאמינים. זו חברה של אנשים שמרגישים שהם שליחים".
עורכי הפטנטים נוחתים
הראשונים שנחשפו לרסיס מהפעילות של לנדא לאבס היו חמישה עורכי דין ממשרד לונדוני קטן לעריכת פטנטים, Harrison IP. הם נחתו באחרונה בישראל, בלי לדעת לשם מה הוזמנו. גם כשנכנסו למכונית שהמתינה להם בנתב"ג ולקחה אותם ישירות למשרדים בפארק המדע ברחובות, הם ידעו מעט מאוד. ליתר דיוק הם ידעו שזה משהו גדול, ושהמזמין הוא בני לנדא, הישראלי שהמציא את הדפוס הדיגיטלי. בטלפון לנדא הבטיח להם שלא יתאכזבו. "אתם תיפלו מהכיסא", אמר בשיחה, שנערכה כמה ימים לפני הטיסה, "אבל אחר כך תהיה לכם הרבה עבודה קשה".
הם פגשו בלנדא, בשלושה מעובדיו הבכירים ובעוד שלושה מוזמנים, נציגים ממשרד עורכי הדין הישראלי לפטנטים ארליך פנסטר. הצעת העבודה שנחשפה בפניהם היתה להגיש את הפטנטים עבור הפיתוח הבשל הראשון של לנדא - הדיו הננו־פיגמנטי שהתגלה במהלך העבודה במעבדות, ושהקומה הראשונה בבניין של לנדא לאבס הוקדשה לו. לנדא ושלושה בכירים בחברתו הציגו בפניהם את טכנולוגיית ההדפסה החדשה במהלך ישיבה שהתארכה ליומיים, ובסופה לנדא הציג את בקשתו: על עורכי הדין לנסח בקשות מפורטות ל־50 פטנטים שיגנו על הטכנולוגיה מכל כיוון, ולהגישם בבת אחת בלוח זמנים קצר שנחשב כמעט בלתי אפשרי בעולם הטכנולוגיה. הם קיבלו את ההצעה. "בני לנדא נוהג לעשות בליץ של פטנטים", מסביר אדם המקורב לפעילות החברה. "גם בפרויקטים סבוכים שנמשכים שנים, לוח הזמנים תמיד צפוף וקשיח, והפטנטים נרשמים כולם בבת אחת".
הבניין שבו ממקומת לנדא לאבס ברחובות. "זו אולי החברה העסקית היחידה בעולם שמעסיקה פיזיקאים תיאורטיים" צילום: יובל חן
הסיבה להמתנה לרגע האחרון נובעת מדרישות החשאיות של לנדא. כשזה מגיע לחשאיות, הוא לא לוקח סיכונים. לכן גם כמעט ולא רשם פטנטים בתשע שנות העבודה שלו בחברה החדשה. הוא העדיף להמשיך לפתח ולשכלל את הטכנולוגיות במעמקי מעבדותיו, בלי הגנה משפטית של קניין רוחני, ובלבד שאיש לא יוכל לנחש מה הוא עושה ובאיזה שלב הוא נמצא, ושאיש כלל לא יריח שום דבר חשוד. אפילו לא רשם הפטנטים.
עיתוי הגשת הפטנטים עצמו נבע מאילוץ: במאי ייערך בדיסלדורף, גרמניה, כנס 2012 Drupa, שהוא כנס תעשיית הדפוס העולמית שנערך אחת לארבע שנים, ונחשב לאירוע שבו חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם מתאמצות להציג חידושים מטלטלים בתחום הדפוס. זוהי המקבילה של עולם המדפסות לכנסים של אפל. עבור פרויקט הדפוס, שלדברי מקורבים ללנדא מטרתו העיקרית היא לממן את המשך המחקר בתחום האנרגיה, זהו עיתוי השקה חד־פעמי. לנדא שכר לשם כך דונם וחצי בפארק שבו ייערך הכנס, ובו הוא יקים אמפיתיאטרון קטן בעל 200 מושבים ויציג את המדפסות העתידניות שלו, חמש פעמים ביום, לאורך כל 13 ימי הכנס. הוא משוכנע שהדיו החדשני יהיה הדבר היחיד שיזכרו משם, ושמהפכת הדפוס הבאה תתחיל מיד אחר כך.
"HP אינדיגו תהיה בעוד שלוש שנים חברת הדפוס הגדולה בעולם, ואני מאוד גאה בה ולא מרגיש שאני מתחרה בה", אמר לנדא בשיחה שקיים עם "מוסף כלכליסט", "ולמרות זאת, ההדפסה הדיגיטלית עדיין נמצאת בשולי שוק הדפוס העולמי, ואל השוק הזה אני מכוון. אני רוצה לחדור עם ההדפסה הדיגיטלית מבוססת הננו־פיגמנטים למיינסטרים של ההדפסה. כל השנים גם אמרתי לחבר'ה שניהלתי באינדיגו, לנו יש את הטכנולוגיה הכי טובה, אבל יום אחד מישהו ימציא טכנולוגיה עוד יותר טובה. המישהו הזה חייב להיות אתם".
לנדא וסורוס מוכרים ביוקר
בן ציון לנדא (65) הוא איש עסקים מהסוג שישראל צריכה מהם יותר. בעיתונות הכלכלית מסקרים בעיקר בעלי הון ספקולנטים, שעיקר עסקיהם הוא לרכוש חברות אחזקה גדולות באמצעות כספי הפנסיה של הציבור. לנדא לא מוכר כמותם, כי הוא לא דומה להם. את מיליארדי השקלים שלו לא ירש, לא לווה ולא הפיק ממשאבי מדינה, אלא הרוויח ממכירת החברה שהקים ב־1977 והפך לאימפריה. "אני תעשיין שעוסק ביצוא, לא יזם סדרתי", הוא אומר על עצמו. "מכירת אינדיגו לא היתה עבורי אקזיט, אלא מכירה של החלום שלי כדי לאפשר לו להמשיך לגדול ולהתפתח. ובישראל, זה היה התנאי שלי. אינדיגו מעסיקה היום 2,500 עובדים בארץ, ויחד עם קבלני המשנה היא מפרנסת באופן עקיף 40 אלף נפש. חברה אחת מפרנסת חצי אחוז מאוכלוסיית המדינה. זה מדהים בעיניי, וזה גם החזון שלי בלנדא, לבנות חברה תעשייתית שתייצר עוד מקומות עבודה בישראל".
אינדיגו HP בקריית גת. "תמיד אמרתי לחבר'ה באינדיגו 'לנו יש את הטכנולוגיה הכי טובה, אבל יום אחד מישהו ימציא אחת עוד יותר טובה'. המישהו הזה חייב להיות אתם" צילום: אוראל כהן
הוא נולד לזוג הורים ניצולי שואה, ואת ינקותו העביר במחנה פליטים באירופה. בגיל צעיר היגר עם משפחתו לקנדה. שם רכש את חיבתו לדפוס, כשעבד בחנות הצילום של אביו בעיר אדמונטון בקנדה. הוא היה מגיע לחנות בשעות אחר הצהריים ומפעיל מצלמת תמונות פספורט שאביו בנה במו ידיו, ושהדפיסה את התצלום ישירות על הנייר, בלי צורך בפילם. הוא למד קולנוע בלונדון פילם סקול, אך כסטודנט המשיך לעבוד בתחום הדפוס, והחל להתמחות במחקר ופיתוח. בשנות השישים קיבל משרה ניהולית בחברת CAPS, שהתמחתה בהדפסה על צדי מטוסים. לאחר שהחברה קרסה הקים עם מנהלו לשעבר חברה שייצרה ציוד לקריאת מיקרופילם והדפסתם.
את אינדיגו הקים ב־1977, השנה שבה עלה לישראל. החזון שלו לחברה נחשב אז מופרך לחלוטין: המצאת מדפסות צבעוניות דיגיטליות, שיאפשרו לבתי דפוס להדפיס ישירות ממחשבים. החזון הזה היה יומרני. המחשב האישי הראשון, יבמ 5100, נולד רק שנתיים קודם לכן. הוא גם סימל את תבנית הפעולה שזכתה להצלחה אז, ושנראה שהוא מנסה לשחזרה כיום: פיתוח טכנולוגיה חדשנית שטרם נראתה, וחשיפתה במפתיע, במקביל לביצורה ב"חומת פטנטים" - רשימת פטנטים ארוכה שמוגשת בבת אחת, אחרי שנים של פיתוח. אז זה היה הדיו האלקטרוני Electro-ink, דיו נוזלי שבחימום הופך לפלסטיק ומסתדר על הדף באמצעות מתח חשמלי. ב־1993 הציג בתערוכת הדפוס היוקרתית דאז IPEX את מכונת הדפוס E-Print 1000, היא היא מכונת הדפוס שאפשרה להפיק הדפסות איכותיות היישר מקובץ מחשב, ובלי צורך בפלטות הדפוס היקרות, שהופכות כל תיקון ושינוי של הרגע האחרון לנטל כספי כבד. הטכנולוגיה החדשה של אינדיגו גם יצרה את השוק החדש של הדפסות לפי הזמנה.
לאינדיגו לנדא הכניס משקיעים וגייס כספי ציבור. לאחר חשיפת E-Print 1000 איל ההון האמריקאי ג'ורג' סורוס רכש 14% מהחברה תמורת 50 מיליון דולר, צעד ששיווה לה ערך של יותר מ־350 מיליון דולר. כעבור שנה לנדא הפך את אינדיגו לאחת החברות הישראליות הראשונות שהונפקו בנאסד"ק. הוא גייס 100 מיליון דולר, ועדיין הותיר בידיו 70% מהמניות. בשנת 2000, לאחר שמשא ומתן למיזוג עם סאיטקס כשל, HP רכשה 13.4% ממניות החברה ב־100 מיליון דולר, מה ששיווה לחברה שווי של כמעט 750 מיליון דולר. כעבור שנה HP החליטה להשתלט על החברה, ורכשה אותה תמורת 629 מיליון דולר במניות ועוד 253 מיליון דולר במזומן, שתלויים בביצועי אינדיגו. בסופו של דבר הוערכה הרכישה ב־830 מיליון דולר. בחמש השנים הבאות מחיר מניית HP הכפיל עצמו, וסביר להניח שהונו של לנדא מאז העסקה עבר את המיליארד שקלים - זאת אף על פי שבתקופת הגאות בשוק המניות בסוף שנות התשעים אחזקותיו של לנדא באינדיגו היו שוות כמיליארד דולר. "היום אני לא לוקח כספי ציבור, ואפילו לא כספי מדען ראשי", אומר לנדא ל"מוסף כלכליסט". "כל הפעילות שלי ממומנת מהון עצמי. וגם באינדיגו הכנסנו שותפים רק כשלא יכולתי כבר לממן את הפעילות בעצמי. העובדים מרגישים את המחויבות שלי אליהם והם מחויבים בחזרה".
מתחרה בחבר'ה מעבר לכביש
מאז האקזיט המפורסם לנדא נעשה הרבה יותר שקט, אבל לא פחות פעיל. הוא הקים זרוע להשקעות הון סיכון בשם לנדא ונצ'רס, ובאמצעותה השקיע בחברות שעוסקות בפיתוחים עתירי דמיון כגון מנועים שמבוססים על גז מימן ופטמת סיליקון שעוקבת אחרי כמות החלב שהתינוק ינק (ראו מסגרת בעמ' 23). לנדא גם נמנה עם עשרת הפילנתרופים הגדולים בישראל, והקדיש כמעט 1% מהונו לתרומות, בעיקר דרך "קרן לנדא" שמחלקת מלגות לבני נוער וסטודנטים. במקביל, הוא שימש במשך כמה שנים יועץ אסטרטגי להנהלת HP.
לנדא. "הפטנטים שלי הכניסו לאינדיגו 200 מיליון דולר. אבל היום אני לא מוכר פטנטים. התכלית היא להגן על הטכנולוגיה ואני כבר לא רץ לרשום כל רעיון שעולה לי לראש" צילום: אוראל כהן
אבל עיקר מרצו ומשאביו הושקעו בפרויקט שמתחת לרדאר, לנדא לאבס, שהחלה כמעבדה קטנה לננו־טכנולוגיה בירכתי המשרדים של אינדיגו, והפכה עם השנים לשתי קומות מאובטחות בלב פארק המדע רחובות.
וכאמור, הוא כלל לא תכנן לפתח טכנולוגיות דפוס. היו לו עם HP קשרי עבודה הדוקים והסכמי אי־תחרות שסגרו בפניו לחלוטין את האופציה. החלום שלו היה להשיג פריצת דרך משמעותית בתחום שבאותן שנים כבר תפס כותרות ראשיות בעיתונים - האנרגיה החלופית. החזון שלו, למצוא טכנולוגיה שתמיר את חום האוויר לאנרגיה חשמלית, מצטרף למירוץ מתמשך ושאפתני אחר של עולם הטכנולוגיה: היתוך גרעיני קר. היתוך קר הוא תחום שזה עשורים לא הושגה בו פריצת דרך, אך האמונה היא שלכשתושג, העולם יוכל להתנתק מתלות בנפט. הפקת חשמל מחום עשויה להשיג את אותה התוצאה. סביר גם להניח שהקושי בהשגת המטרה גדול באותה מידה.
לנדא (משמאל) עם ליאו אפותקר, מנכ"ל HP עד לאחרונה, בעת ביקורו בישראל צילום: צלום פרסום
בשנת 2008 לנדא חרג ממנהגו לשמור את כל פיתוחיו בסוד מוחלט, והגיש באמצעות לנדא לאבס בקשה לרישום פטנט, בקשה שדבר הגשתה נחשף כאן לראשונה. הפטנט הזה נראה כאילו נלקח מעולם המדע הבדיוני. הוא תיאר שבב מיוחד שאפשר לשלב בכל מכשיר שפועל על חשמל - טלפון סלולרי, מכשיר טלוויזיה, מחשב, מכונית - ובאמצעותו להפעיל את המכשיר. השבב, לפי הפטנט, יספח חום מהסביבה וימיר אותו לאנרגיה חשמלית. אנשים שקיימו עם לנדא שיחות סגורות באותה תקופה התרשמו שהוא מתכוון ברצינות תהומית לשנות לחלוטין את ענפי החשמל והרכב ואת תעשיית הסוללות. ההערכות שנשמעו ממצדדי היוזמה דיברו על פריצת דרך עד שנת 2017.
כבר אז כמה אנשים העירו לו שהיוזמה שלו סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה, שלפיו חום עובר תמיד מהגוף החם יותר לגוף החם פחות, ולעולם לא להפך. בפשטות, מהאקסיומה הזאת אפשר להניח ששבב רב־עוצמה, שסביר שיתחמם, לא יצליח לקלוט חום מסביבתו אלא בהכרח יפלוט אליה חום. גם הגאון במדענים, לפי הסברה הזאת, לא יצליח לבנות מכשיר שחם יותר מהאוויר, ומצליח "לגנוב" ממנו עוד חום.
זה בדיוק מה שגרם לרשם הפטנטים האירופי לפסול את בקשת הפטנט של לנדא לאבס, בנימוק הרשמי שרשמי פטנטים אינם מקבלים פטנטים הסותרים את חוקי הטבע. אלא שלנדא לא ויתר, ולבסוף יו"ר ועדת הפטנטים האירופית נחת בישראל בראשות צוות מיוחד, נפגש עם הפיזיקאים שמועסקים במעבדות לנדא, ולבסוף הוועדה החליטה לאשר את הפיתוח, לא לפני שהוציאה מכתב רשמי שמאשר כי הפיתוח איננו סותר את חוקי הטבע. ופחות או יותר בתקופת ההמתנה לתשובת רשם הפטנטים האירופי התגלה קצה החוט שהוביל לפיתוח הדיו החדש.
"אם לא היו לי פטנטים לא היה לי את אינדיגו", אומר לנדא, אחרי יותר מ־700 פטנטים רשומים. "הפטנטים שרשמתי פעם הכניסו לאינדיגו 200 מיליון דולר. אבל היום אני כבר לא מוכר רישיונות לפטנטים. התכלית שלי כעת שונה לגמרי, והיא להגן על הטכנולוגיה. התהליך שלי מתוכנן היטב עכשיו, זו אסטרטגיה, אני כבר לא רץ לרשום כל רעיון שעולה לי בראש". לקראת רישום 50 הפטנטים החדשים לנדא גם החליט להעביר את פעילות הדפוס לחברה שרשומה על שמו, לנדא קורפוריישן, ולחזור למקד את לנדא לאבס בייעודה המקורי. "'לנדא לאבס' זה שם שמתאים יותר למעבדת מחקר, ולחברה מסחרית מתאים יותר שם אחר", הוא אומר.
אני כאן, לא נעלמתי
לנדא חרג מהרגלו ומשך את תשומת לב הקהילה העסקית לפני שלוש שנים, כשערך אירוע חגיגי לחנוכת המשרדים החדשים של החברה. "בני הזמין אותנו לקבלת פנים יפה", סיפר גורם בענף הטכנולוגיה ל"מוסף כלכליסט". "הסתובבנו בחברה, והעובדים הסבירו לנו על חלק מהעמדות. התרשמתי שלבני פשוט היה חשוב להעביר מסר של 'אני פה, אני בתמונה, אני חוקר וממציא, לא נעלמתי'. אבל גם בסיטואציה הזאת היה מאוד ברור שהוא מסתיר הרבה יותר מאשר הוא מגלה. למעשה, בכל ההסברים שהוא ואנשיו נתנו, הם בעצם לא מסרו שום עובדה מעבר לזה שהם עובדים על פיתוחים ננו־מטריים ועל שימושים פרקטיים שלהם. הוא גם חוזר הרבה מאוד פעמים על המשפט 'אני שחקן למרחקים ארוכים'".
בעקבות אותו ביקור המכרים של לנדא בעולם העסקים למדו שהוא לא רשם פטנטים על אף אחד מהפיתוחים שהוא עובד עליהם. אף על פי ששמר על סודיות עיסוקיו, בעצם עריכת האירוע הוא הסתכן בכך שמישהו יבין משהו, ואולי יקדים אותו ברישום הפטנט. אבל איש לא עשה זאת. בינתיים, ההחלטה היקרה לא להכניס משקיעים נוספים ולא לעבוד בצמוד ליועצים ועורכי דין השתלמה.
וכך, כנראה, גם היחסים שלנדא מפתח עם עובדיו. חשיפת "מוסף כלכליסט" העלתה בין היתר שהתנאים שלנדא מציע ל־150 עובדיו, כולם במימונו האישי, כוללים שכר שגבוה מזה של רוב מקביליהם בענפי הטכנולוגיה, וחדר אוכל שמגיש שלוש ארוחות ביום. הוא מכיר את כל העובדים בשמותיהם הפרטיים. עובדים בסדנת המלאכה של HP אינדיגו אף נזכרו בתקופתו של לנדא בחברה, וסיפרו כי בשעתו הוא היה היחיד בחברה שהעניק להם יחס טוב והכירם בשמותיהם. ומנגד, עובדים אומרים שדרישותיו גבוהות וקפדניות, וכוללות מעקבים צמודים ודרישה להצגת דו"חות התקדמות שבועיים.
חינוך ואנרגיה זה אותו דבר
בלנדא לאבס מתכוננים כעת למאי במלוא המרץ. עובדים חדשים מגויסים ושטחים חדשים באזור התעשייה מושכרים. בחודשים האחרונים החברה גייסה עשרות מהנדסים ואנשי פיתוח, ובהם עובדי HP ועובדי חברת קודאק המתפוררת, ובראשם שני בכירים לשעבר בחברות הללו, קובי ולדמן מ־HP וניר זרמי מקודאק, שמשמשים כיום סגני נשיא בלנדא לאבס. "אנשים עוברים לבני כי הוא מספק להם חלום. הוא משדר להם שהם עומדים להיות חלק מיצירה בסדר הגודל של אינדיגו", אומר עובד בחברה.
כרגע המאמץ בתחום הדפוס מתמקד בהמשך מזעור הפיגמנטים הננו־מטריים. כיום כמה חברות הצליחו למזער פיגמנטים לגודל של 200–300 ננו־מטר, ובלנדא לאבס מתאמצים להגיע לפיגמנטים שקוטרם יהיה מספר חד־ספרתי של ננו־מטרים, ולכל היותר כמה עשרות. דיו כזה לא יסתום את החורים במזרקי הדיו, יבלע את האור ביותר יעילות, וייתן תוצאות שלא נראו עד כה בהרבה פחות משאבים. בכנס Drupa לנדא יכנה את כניסת הדיו החדש לשוק "עליית הננו־גרפיקה". הוא באמת מקווה להגיע עם הטכנולוגיה החדשה להצלחה בממדים שאליהם אינדיגו לא הגיעה. הצלחה של יצואן ולא של יזם.
בראיונות שכן העניק לתקשורת, לנדא תמיד העדיף לדבר על רעיונות ציוניים ועל פעילותו הפילנתרופית. גם כשהוא נשאל ישירות על ידי "מוסף כלכליסט" על מיזם האנרגיה שלו, הוא בוחר, בפנייה גמישה, לקשר אותו לתרומתו לחינוך. ואולי דווקא נוסח התשובה המתחמקת מגלה הרבה על כוונותיו. "עד כה אלפי סטודנטים שלנו, בני נוער ברוכי כישרונות ומעוטי יכולת, קיבלו תארים בזכות ההתמקדות שלנו. ההשקעה בחינוך וההשקעה במחקר אנרגיה דומות. זו השקעה גדולה מאוד, אבל בסוף היא משתלמת".
לכתבה באנגלית לחץ כאן
