חקר ביצועים: השבוע של אנסטסיה

בחילה

זה טוב

ריח הבחירות הולך ומתחזק, ורק מעטים עדיין מאמינים שהבחירות יתקיימו במועדן. הבחירות הבאות יהיו "גורליות", או אולי "מכריעות", כפי שאמרו גם בבחירות הקודמות. לרבים אין צל של ספק מי יזכה בהן, ויש ישראלים שריח הבחירות מעורר בהם בחילה. כמו דג מקולקל. אני מבקש להגיד משהו טוב על ריח הבחירות. בחילה זה טוב. בחילה מחדדת את החושים. למשל, אנסטסיה מיכאלי. ברור שהיא שפכה כי היא שמעה את תקתוק השעון. עונת הבחירות מוציאה מהמחשכים את האלמונים ואת הטמבלים ואת החייזרים ואת מוכי האמוק. כולם מחפשים תשומת לב, מצלמה, מיקרופון. זאת ההזדמנות שלנו לראות אותם כפי שהם. בכל עונת בחירות אפשר לנסות להאמין מחדש שהפעם נצליח לבחור אנשים ראויים, חכמים ומאוזנים יותר. טוב, אולי הגזמתי קצת באופטימיות. הבה נקווה לפחות שנפסיק להקיא.

יואל אסתרון

דאבוס צילום: רויטרס

המחאה

נשארה מעמדית

האוהלים, סמל המחאה בקיץ החולף, הם סידור טוב לקיץ. לא לחורף, ובטח שלא לחורף אלפיני קר. אבל השבוע תיפתח בדאבוס הפסגה הכלכלית העולמית המסורתית, ואנשי תנועת המחאה הגלובלית נערכים להגיע גם אליה. תחת הסיסמה "לכבוש את דאבוס" הם נעזרים באינואיטים שמקימים מחוץ למתחם הפסגה מחנה איגלואים. טוב לדעת שהמחאה לא דועכת גם בתנאים קשים. קצת עצוב שגם ללוחמים האלה פתאום יש פועלים שמכינים בשבילם את השטח, כמו היו אחרוני הקולוניאליסטים. אבל ככה זה כשהמטרה של המוחים היא לדאוג למעמד הביניים, למסודרים, ובאופן מוצהר הם אינם נאבקים למען העניים. הם הרי תמיד יהיו כאן, לבנות לנו בתים, לנקות אחרי האוהלים, להרים איגלואים.

תמר טוניק

עלי צילום: איי פי

עלי

בשירת הרוע

"היה לי חלום שבו נלחמתי עם טרזן על מלכות הג'ונגל / התאבקתי עם תנינים / נאבקתי עם לווייתן / שמתי אזיקים על ברקים / הכנסתי את הרעם לכלא / אתם יודעים שאני רע / בשבוע שעבר הרגתי סלע / פצעתי אבן / הכנסתי לבנה לבית חולים / אני כל כך אכזר, אני גורם לתרופה להרגיש חולה / אני כל כך מהיר, אני יכול לרוץ דרך הוריקן ולא להירטב / אני יכול להטביע משקה במים". מוחמד עלי, מתאגרף, משורר והשראה, חגג השבוע 70.

אוריאל דסקל

צילום: shutterstock

ההאקרים

הם לא כוח עליון

אף אתר אינטרנט אינו יכול להיות מוגן לגמרי מפריצה, וכמה מהאתרים החזקים והשמורים בעולם כבר נפלו קורבן להאקרים. אבל התגובה של חברות ישראליות להתקפות על האתרים שלהם בימים האחרונים מעצבנת ומגוחכת. "זאת מלחמת סייבר", הם מסבירים לנו, כאילו מדובר בקוד שמרמז על כוח עליון שמולו פשוט אין מה לעשות. "המדינה צריכה לטפל בזה", הם מזהירים בטון חמור סבר, כאילו להם אין אחריות לעניין ובטח לא דרך להגן על עצמם טוב יותר. אז לא, מנהלי חברות יקרים. פריצות ברשת הן לא אסון טבע בלתי צפוי ומשתק. כדאי שתשקיעו קצת יותר באבטחה, גם אם זה אומר להכניס את היד קצת עמוק יותר לתוך הכיס.

איתי שמושקוביץ

ורשליסר

אחרי הנפילה

ג'פרי ורשליסר הוא אבא נהדר. לכן את הבת מצווש של הבת שלו הוא החליט לחגוג כמו שצריך, ולפני כשבוע שכר את כל 94 החדרים של מלון ג'רום האלגנטי באספן, קולורדו לשלושה וחצי ימים של יום הולדת שאין שני לו. ג'פרי ורשליסר הוא גם פיננסייר מוכשר. כך הצליח, כמנהל מחלקת אג"ח הנדל"ן של בר סטרנס, לפתח שלל תחבולות בנגזרי הסאב־פריים ולשחק תפקיד מרכזי בהפלת הבנק וצלילת השווקים בכל העולם. היום הוא מנהל מחלקת המשכנתאות של גולדמן זאקס - ומפחיד לנחש איך הוא מנצל את הכישרון שלו שם. ורשליסר הוא רק דוגמה אחת לרפורמה האדירה שעברה על וול סטריט ולמחיר האישי הכבד ששילמו האנשים שאחראים למשבר. מי יודע איך היתה נראית החגיגה המשפחתית אילולא ההפרעה הקטנה ההיא, של המשבר העולמי לפני שלוש שנים, בקריירה של אבא.

טלי שמיר, ניו יורק

שפירא צילום: יובל חן

שפירא

רעב לעוד

ב"כלכליסט" נחשף השבוע שיו"ר פסגות אהוד שפירא יוצא לגיוס הון בקרן השקעות פרטית שהקים. נשמע משונה? לשפירא אין בעיה עם כפל התפקידים הזה. גם לאהרון פוגל אין בעיה עם זה שהוא יו"ר מגדל וגם יו"ר פרטנר. ויש עוד ועוד כמוהם, בכירים עם ג'וב בחברה גדולה שמוביל לקשרים מצוינים שעוזרים גם בג'וב השני שלהם. ומתברר שיש להם גם זמן לשתי משרות. פעם תפקיד היו"ר בחברה בולטת, ודאי כזאת שמנהלת כספי ציבור, היה משרה מלאה, וגם כזאת שמכבדת את בעליה ושהם מכבדים אותה. היו"רים עשו הכי טוב למען החברה, ותוגמלו בשכר הוגן. היום זה לא מספיק להם. לנו, בכל מקרה, כבר היה מספיק מהכפילויות הללו.

גולן פרידנפלד

תקציב החינוך

מעדיף חרדים

תקציב משרד החינוך יעמוד השנה על 36.3 מיליארד שקל, שהם 10% מתקציב המדינה. זהו המשרד בעל התקציב השני בגודלו אחרי משרד הביטחון. 5% מתקציב משרד החינוך, 1.7 מיליארד שקל, יוקצו למימון החינוך העצמאי והמוכר - שם קוד מכובס לחינוך החרדי, זה שרק בחלקו נלמדים לימודי הליבה. לשם השוואה, רק 20 מיליון שקל יוקצבו למימון כיתות לילדים מחוננים ולמסגרות שונות לנוער מחונן. 3% נוספים מתקציב משרד החינוך, 1 מיליארד שקל, יועברו למוסדות תורניים: 909 מיליון לתמיכה בכוללים, 109 מיליון להבטחת הכנסה לאברכים, 9 מיליון למוסדות תורה, היתר ישמש רזרבה. לשם השוואה, צמצום מספר התלמידים בכיתות א' וב' ל־20 היה עולה רק 100 מיליון שקל בשנה. אבל המהלך הזה נדחה בינתיים ל־2013. ככה נראה סדר עדיפויות.

שאול אמסטרדמסקי

יונל כהן צילום: מוט מילרוד

מנהלי הביטוח

לא רוצים, לא צריך

מפגש עם חברת ביטוח אף פעם לא מתרחש בנסיבות משמחות. משום כך הן מעולם לא זכו לאהדה רבה מהציבור, והשתדלו להתנהל כל השנים מחוץ לרדאר. אבל אז יצאו כספי הפנסיה מידיהם של הבנקים, וחברות הביטוח הגדולות נכנסו לתמונה. הן לא חשבו על זה שאם הם מנהלים לאנשים את כל כספם, הם גם חשופים לביקורת ציבורית שלא הכירו. לכן הן לא טרחו להתאים את עצמן לתפקיד החדש שלהן, שמחייב שקיפות מוגברת ומדיניות מסודרת של ניהול השקעות. עכשיו, תחת מתקפה מוצדקת על אופן ניהול החסכונות של הציבור, יונל כהן ממגדל, שי טלמון מכלל ביטוח ושאר המנהלים בענף בעיקר בוכים ומאיימים. השבוע הם אפילו הלכו עם ה"אוי אוי אוי" הזה לשר האוצר, לטעון שהביקורת נגדם לא מאפשרת להם לעבוד. אין מה לומר. אם כל כך קשה להם, שיעבירו את הכסף שלנו, ואת דמי הניהול שהוא מצמיח להם, לאחרים, או שילכו לחפש לעצמם ג'וב אחר.

גלית חמי