בלעדי ל"כלכליסט": למרות ההתנגדות, האוצר יקדם שוב תקציב דו־שנתי
בדיונים שנערכו לאחרונה במשרד האוצר הוחלט להציע לממשלה להשתמש במתכונת התקציב הדו־שנתי בשנים 2014-2013. אתמול פורסם כי בשנה החולפת הגירעון והכנסות המדינה ממסים חרגו מיעדי התקציב
06:5712.01.12
במהלך החודשים הקרובים מתכוון משרד האוצר להציע לממשלה ולכנסת להנהיג תקציב דו־שנתי גם בשנים 2014-2013, כך נודע ל"כלכליסט". זאת לאחר שבדיונים שנערכו לאחרונה בנושא, הגיעו ראשי המשרד למסקנה כי גיבוש תקציב לשנתיים הנו כלי תכנוני טוב יותר מתקציב לשנה אחת, המשפר ומאריך את יכולת התכנון של משרדי הממשלה השונים.
את ההצעה להנהיג תקציב דו־שנתי, בפעם השלישית מאז כינון הממשלה הנוכחית, יגיש האוצר לאישור הכנסת למרות ריבוי המתנגדים למהלך ייחודי זה של ממשלת ישראל, הן מצד הכנסת והן מחוצה לה. הטענה העיקרית של מתנגדי התקציב הדו־שנתי בכנסת היא שאישור התקציב רק פעם בשנתיים מצמצם במידה ניכרת את יכולת הפיקוח של בית הנבחרים על פעולות הממשלה.
לפני כשנה וחצי, בשיאו של הוויכוח הציבורי על התקציב הדו־שנתי הנוכחי, הטיח חבר ועדת הכספים לשעבר, ח"כ חיים אורון (מרצ), מילים קשות בשר האוצר יובל שטייניץ: "אתה התאהבת בצעצוע מסוכן, שעלול להפר את האיזון הקיים במערכת הפוליטית בין הממשלה לבין הכנסת. אתם מחזקים את תהליך החלשת הכנסת, כדי לעקוף את הביקורת הפרלמנטרית, ואתם עלולים לשלם על כך ביוקר". בתגובה לאותם דברים, ענה אז שטייניץ כי "השיקולים שלנו אינם פוליטיים, אלא השאלה מה טוב למדינה. ותכנון תקציב מדינה אינו כמו תכנון תקציבי של חברה קטנה או של דוכן פלאפל".
מנכ"ל האוצר הקודם חיים שני אמר באותו דיון בוועדת הכספים כי "המשוב שקיבלנו מצדיק להמשיך במתכונת התקציב הדו־שנתי שנתיים נוספות, ובסיומן להחליט על פי הניסיון המצטבר של ארבע השנים, האם להפוך מתכונת זו למתכונת קבע".
בגלל החריגה מהיעד
שנתיים אחרי המבוכה בלונדון, האג"ח הממשלתיות חוזרות לחו"ל
ל"כלכליסט" נודע כי האוצר מתכוון לחדש במהלך השנה את ההנפקות בשווקים הזרים
אמנון אטד
לכתבה המלאה 
את דעתם של שוללי הרעיון במגזר העסקי ובאקדמיה סיכם בחודש שעבר היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, כשאמר בראיון ל"כלכליסט" כי "הרעיון לצאת לדרך עם תקציב לשנתיים, לקוות שבשנה השנייה יהיה בסדר ואחר כך להיכנס למלכוד כפי שקורה עכשיו, פשוט פוגע באמינותה של הממשלה".
הגירעון היה גדול מהיעד, אך לא גדול כפי שציפו
מה שעשוי לסייע למשרד האוצר לשכנע את חברי הכנסת להמשיך עם מתכונת התקציב הדו־שנתי גם בשנתיים הבאות הם האומדנים הראשוניים לביצוע התקציב ולגודל הגירעון הממשלתי, שפרסם אתמול אגף החשב הכללי. מאומדנים אלה מתברר כי בניגוד לחששות המוקדמים, הצליחה הממשלה לסיים את שנת התקציב החולפת עם גירעון נמוך מזה שהעריכו המומחים השונים במהלך החודשים האחרונים.
הגירעון הסתכם בשנת 2011 בכ־28.6 מיליארד שקל, המהווים כ־3.3% מהתוצר. גירעון זה גדול בכ־3.5 מיליארד שקל מהתכנון המקורי בתקציב, אולם מנגד הוא נמוך מההערכות הפסימיות של החודשים האחרונים, שצפו גירעון של יותר מ־30 מיליארד שקל.
ההסבר העיקרי לחריגה מיעד הגירעון הוא צד ההכנסות ממסים, שהיו נמוכות השנה בכ־6.3 מיליארד שקל מהתכנון המקורי. בצד ההוצאות בתקציב, נרשם שיעור ביצוע של 99% מהתקציב המקורי של משרדי הממשלה, לעומת שיעור ביצוע מלא בשנתיים הקודמות. נתון זה עלול להטעות, שכן שיעור הביצוע של משרדי הממשלה האזרחיים עמד על 97%, בעוד ששיעור הביצוע של מערכת הביטחון באותה שנה ביחס לתקציבה המקורי הסתכם ביותר מ־105%.
הפתעה חיובית רשמה הממשלה בשנה החולפת בסעיף מימון הגירעון. ההכנסות ממכירת קרקעות המדינה הסתכמו בכ־4.6 מיליארד שקל, לעומת סכום מתוכנן של כ־180 מיליון שקל בלבד. 1.3 מיליון שקל קיבלה המדינה ממכירת מניות בנק לאומי, וכ־1.2 מיליון שקל נוספים ממכירת אופציה בחברת "דרך ארץ" שמפעילה את כביש חוצה ישראל.
"תיקו" בהיקף המסים הישירים והעקיפים ב־2011
היקף ההכנסות ממסים גדל בשנת 2011 בשיעור ריאלי של 4.7% והסתכם בכ־211 מיליארד שקל. גביית המסים הישירים (מס הכנסה, מס רווחי הון ומסי מקרקעין) גדלה ב־6.8% ואילו ההכנסות ממסים עקיפים (מע"מ, מס קנייה, מסי יבוא, מס דלק ועוד) גדלו בשיעור נמוך יותר של 3%. ההיקף הכספי של המסים הישירים והעקיפים היה הפעם
כמעט זהה, והסתכם בכ־103 מיליארד שקל לכל קבוצת מסים. כ־5 מיליארד שקל נוספים זרמו לקופת המדינה מגביית אגרות ותשלומי חובה שונים.
בתגובה לנתוני ביצוע התקציב והגירעון, אמר אתמול ממלא מקום מנכ"ל האוצר דורון כהן כי "למרות המצב הכלכלי בישראל, ההאטה ואי־הוודאות ששררו בעולם במחצית השנייה של השנה החולפת, הצלחנו למזער את החריגה ביעדי התקציב והגירעון". עם זאת, ציין כהן כי "דווקא בתקופה זו של אי־ודאות וחוסר יציבות בעולם, חשוב לשמור על מעמדו של המשק הישראלי כמשק יציב, ולשמר את מסגרת ההוצאה, וחשוב לכן להקפיד על מדיניות תקציבית אחראית".
