בדיקת "כלכליסט": הסיכוי להיכנס אל סל התרופות גבוה יותר כשיש לך לוביסט

לחברת תרופות המבקשת להכניס תרופה לסל מומלץ להעסיק לוביסטים. החברות שהעסיקו לוביסטים הצליחו להכניס 36% מהתרופות שהגישו לסל השנה, בעוד שחברות שלא העסיקו לוביסטים הכניסו רק 25% מהתרופות שהגישו. כך עולה מבדיקת "כלכליסט" של נתוני ועדת סל התרופות, שעבודתה הסתיימה ביום חמישי האחרון.

359 תרופות וטיפולים הוגשו לסל התרופות (לא כולל טכנולוגיות רפואיות). בדיקת "כלכליסט" החסירה את הטיפולים הרפואיים וכן את התרופות שאושרו יותר מפעם אחת להתוויות רפואיות שונות, כך שהניתוח בוצע על 204 תרופות. מתוך רשימה זו, 67 תרופות הוגשו על ידי חברות שנעזרו בלוביסט, לעומת 137 שהוגשו על ידי חברות ללא לוביסט. 59 תרופות מתוך אלו שבדקנו נכנסו לסל, כאשר 24 הגיעו מחברות שנעזרו בלוביסטים ו־35 מחברות שלא השתמשו בלוביסטים.

משרד הלובינג גלעד יחסי ממשל ולובינג מייצג את רוב חברות התרופות, ובין לקוחותיו ניתן למצוא את חברות התרופות אלי לילי, MSD, נוברטיס, רוש וכצט. המשרד זכה להצלחה משמעותית כאשר 14 תרופות של לקוחותיו נכנסו לסל התרופות, ובהן התרופות זלבוראף מבית רוש לטיפול במלנומה, בעלות של כ־24 מיליון שקל בשנה, גילנאה לטיפול בטרשת נפוצה מבית נוברטיס בעלות של כ־17 מיליון שקל בשנה ואייסנטרס, תרופה לטיפול ב־HIV מבית MSD (המיוצגת בשיתוף משרד הלובינג פרילוג פרמינגר - ט"ל) בעלות של 1.75 מיליון שקל בשנה.

משרדים נוספים שפעלו מאחורי הקלעים ולקוחותיהם הצליחו להיכנס לסל הנם משרד הלובי פוליסי, המייצג את חברת התרופות אבוט, משרד גורן עמיר המייצג את חברת מרק סרונו ומשרד פרילוג פרמינגר, שעם לקוחותיו נמנות החברות MSD, נובו נורדיסק וניאופארם.

פרופ' רפי ביאר, יו"ר ועדת סל התרופות ומנהל בית החולים רמב"ם, הכריז כי הסל שנבחר הוא "סל עם בשורה לתושבי מדינת ישראל". ביאר ציין כי הבחירה לא היתה פשוטה, אך לדעתו נבחרו "הטכנולוגיות החשובות ופורצות הדרך".

אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ וחבר הוועדה, אמר ל"כלכליסט" כי "לא נתקלתי במעורבות של לוביסטים, למעט פנייה אחת שנעשתה דרך אדם שלישי שהפניתי למשרד הבריאות. אני יכול להעיד על כך שהוועדה עבדה באופן מקצועי ללא לחצים של גורמים חיצוניים".