דירוג המנהלים: מקום 9 - רוני סופר, גזית גלוב

על האירוע הגדול של השנה בחברה תחת ניהולו רוני סופר כלל לא רשאי לדבר. מנכ"ל גזית גלוב, שהשלים בתחילת החודש את הנפקת החברה בוול סטריט, מסכים לפצות על המגבלה שהטילה רשות ני"ע האמריקאית בשיחה על ילדותו ועל הקשר בין החינוך שקיבל לתפקידו כיום.

לדירוג המנהלים המלא ליחצו כאן

"כשאני חושב על הבית שלי, אני חושב על חום ואופטימיות", הוא אומר, "יש אנשים שמנהלים את ביתם בקור ובקשיחות. אני לא בא מהצד הזה". סופר גדל בצפון הישן של תל אביב בשנות השבעים. הוא בן לאם עקרת בית ולאב ש"עבד כנהג מונית כל יום במשך 40 שנה, להוציא רק את ימי כיפור". הבית, אומר סופר, נוהל על ידי האם, שלימדה אותו ואת שני אחיו הבוגרים שמי שרוצה לחיות נכון צריך לשמור על חום אנושי. "היא אמרה לנו שלפני כל דבר אחר צריך להסתכל לאנשים בעיניים ולשמור על יושרה מולם".

כשאתה מסתכל על הבית שבו גדלת, אתה חושב שיישמת את הדברים כמנהל?

"אני בהחלט חושב שזה הבסיס, והוספתי לו דברים שלמדתי בדרך. אני ממשיך להסתכל למי שעובד איתי בעיניים, לדרוש ממנו ומעצמי יושרה אישית ולצדה סדר בעבודה ויסודיות. אני גם שומר על האופטימיות שלמדתי בבית, ומתייחס לאנשים שעובדים איתי באותה צורה וגישה אופטימית גם בימים שבהם לא ממש רואים את האור בקצה המנהרה. בכלל, אני מאמין באנשים. זה חלק חשוב ממה שאני. ב־2008, כשהעולם כולו נתפס לא מוכן, גם אנחנו עברנו תקופה לא פשוטה. אז הבנתי עד כמה הדברים האלה חשובים להצלחה".

רוני סופר. "אני לא מרגיש טוב עם תקופות שבהן אין לנו הפתעות" צילום: עמית שעל

התחלת רחוק מאוד מהמקום בו אתה נמצא כיום, מתי הבנת שעשית תפנית?

"אני לא עוסק בזה ביום־יום. לתפיסתי, הדברים הטובים קורים מעצמם. ואני מוכרח לומר שאני לא רוצה להשתנות בעניין הזה. אני יכול לומר שהדברים הפכו ברורים יותר כשהייתי בארצות הברית במשך שמונה שנים, תקופה ארוכה שבה למדתי באמת מה אני יכול- אבל זה רק חלק מהתהליך.

"מבחינתי, הדברים התחילו להתגלגל ברגע שהלכתי ללמוד, ואוסף של החלטות שעשיתי לאחר מכן הביא אותי לכאן. חלק מרכזי בתהליך היה הרגע שבו החלטתי לעבור לאמריקה. זה היה אחרי עסקה גדולה בקנדה שבה הייתי מעורב כאנליסט, ואחריה הבנתי שאני רוצה להוביל עסקאות בעצמי. הלכתי אל הנהלת החברה ולפני שסיימתי את המשפט אמרו לי 'אתה נוסע למיאמי'".

אילו אנשים אתה מעדיף לנהל? מיהם העובדים שאתה מעדיף לבחור תחתייך?

"אני חושב שהאנשים הכי מתאימים לי הם האקטיביים ביותר. אלה אנשים שתמיד יחפשו ללמוד עוד, לדעת יותר. זה בא עם הרצון להיות יותר מממוצע. מי שטוב לו עם היותו ממוצע - לא מתאים לי. זה נכון שניסיון חשוב, אבל את הרצון לדעת מביאים מהבית. הרצון לדעת יותר צריך להיות חלק מהדנ"א של האדם, זה חלק מהקונץ".

כשהוא נשאל אם הוא מאלה שמעדיפים פעולה מסודרת בתקופות יציבות, סופר מאבד מסבלנותו. "אני לא מרגיש טוב עם תקופות שבהן אין לנו הפתעות. כמי שעובד שנים ארוכות עם איש כמו חיים כצמן (מבעלי השליטה בגזית גלוב - ש"פ) למדתי לעבוד בלחץ ולהתנהל במצבים בלתי צפויים מאוד, להיות דרוך כל הזמן. אני מעדיף עבודה בלחץ, קשה לי עם תקופות של נירוונה. בתקופות האלה יש סכנה שאנשים יירדמו בשמירה. בתקופות כאלה נעשות הכי הרבה טעויות".

מה המטרה הבאה שסימנת לעצמך? אילו תפקידים מעניינים אותך?

"בשורה התחתונה, אני לא מרגיש צורך לחפש משהו אחר. אם הייתי פועל בחברה מקומית, או בחברה שפועלת רק בשני שווקים, הייתי בהחלט מסתכל קדימה כבר עכשיו. אבל כל מי שעובד כמוני בחברה גלובלית יאמר לך מה שאני מרגיש. המעבר משוק לשוק, ההקמה של פעילויות חדשות והתנועה בין תרבות לתרבות הם מנוע חזק שקשה לוותר עליו. חשוב יותר מכל דבר אחר: טוב לי בבית הזה שנקרא גזית גלוב. אני כבר 15 שנה בקבוצה, ובכל פעם אני מוצא את עצמי עושה משהו חדש. אני ממש לא קרוב למיצוי".