קופות החולים צופות גירעון של יותר ממיליארד שקל בסוף 2011
דו"ח של משרד הבריאות מגלה כי במהלך 2010 רשמו קופות החולים גירעון של 196 מיליון שקל. לטענת הקופות, הגירעון נוצר בעיקר עקב העלאת תעריפי האשפוז שגובים מהן בתי החולים. מכבי: "הדו"ח הוא תעודת עניות למשרדי הבריאות והאוצר"
ארבע קופות החולים סיימו את 2010 עם גירעון מצטבר של 196 מיליון שקל, עלייה של כ־18% לעומת 2009. עם זאת, על פי דיווחים לא רשמיים של הקופות עצמן, הן צפויות לסיים את 2011 עם גירעון גדול בהרבה שעלול להסתכם ביותר ממיליארד שקל.
כך למשל, שירותי בריאות כללית, הקופה הגדולה בישראל שבה חברים 52% מהתושבים, סיימה את 2010 עם גירעון של 123 מיליון שקל, אך עלולה לסיים את השנה עם גירעון של כ־600 מיליון שקל. מכבי שירותי בריאות, שבה חברים 25% מהתושבים, סיימה את 2010 עם גירעון של 94 מיליון שקל, לאחר שנים רבות של איזון תקציבי. את סוף השנה צפויה מכבי לסיים עם גירעון של כ־300 מיליון שקל.
על פי דו"ח משרד הבריאות, קופת חולים מאוחדת סיימה את 2010 עם גירעון של 14 מיליון שקל. קופת החולים היחידה שסיימה את השנה עם עודף תקציבי היתה לאומית שהשיגה עודף של כ־35 מיליון שקל. על פי הערכות לא רשמיות של הקופות, עם מאוחדת ולאומית הגירעון המצטבר של ארבע הקופות עלול להגיע בסוף השנה אף למיליארד שקל וחצי.
רוב תקציב קופות החולים מושתת על סל הבריאות: בכל שנה מקבלות הקופות כ־30 מיליארד שקל, שמגיעים אליהן מהמדינה ומדמי הבריאות שמשלם הציבור. הגירעון שנוצר אצל הקופות ב־2010 מהווה כ־0.52% מתקציבן הכולל, כך שהוא לא אמור להשפיע על השירותים הבסיסיים שאותם מחויבות קופות החולים לספק לציבור מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
הגירעון צפוי למנוע שיפור של השירות, כמו גם פיתוח של תשתיות והרחבת תוכניות לבריאות הציבור, אבל השאלה הגדולה היא מה יקרה בסוף השנה לאחר שייוודע הגירעון המדויק ל־2011 — זה יקשה מאוד על הקופות להמשיך ולפתח שירותים נוספים. הגירעון במכבי למשל גרם לאחרונה לצמצום מספר העובדים ולהפסקת הגיוסים. מגמה דומה צפויה להירשם גם במאוחדת בשבועות הקרובים.
בקופות החולים טוענים כי הגירעון נגרם בעיקר כתוצאה מהעלייה בתעריפי האשפוז שמשלמות הקופות לבתי החולים, בעקבות הסכם 2008 בין ההסתדרות הרפואית לאוצר והסכם השכר מהקיץ האחרון והשחיקה בתקציב סל הבריאות שמגיע לקופות. תעריפי האשפוז מהווים כ־40% מההוצאה הכוללת של הקופות. הסכם השכר השפיע על הקופות, היות שהעלה את שכר הרופאים המועסקים בכללית ובלאומית. בכך הוא גרם בעקיפין גם לעלייה בשכרם של הרופאים במכבי ובמאוחדת. לטענת הקופות, גם השחיקה באופן עדכון הסל גרמה לירידה של יותר מ־6 מיליארד שקל בתקצוב הקופות מאז חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב־1995.
מהכללית נמסר בתגובה: "נתוני 2010 מבטאים יעילות ניהולית וגידול מתמיד בנתח השוק. אולם, המציאות של 2011 מצביעה על מחסור חמור במקורות כספיים לקופות החולים כתוצאה מהסכמי שכר חדשים, עלות מחירי יום אשפוז והסכמים עם בתי החולים הממשלתיים".
ממכבי נמסר כי "הקופה הצליחה במשך עשור לשמור על תקציב מאוזן תוך שיפור בשירות ובטיפול וצמצום תשלומי החברים. הדו"ח הוא תעודת עניות למשרדי הבריאות והאוצר שדרדרו את מערכת הבריאות לגירעונות".
ממאוחדת נמסר כי "הגירעון נובע בעיקרו משינויים רגולטוריים ובראשם שינוי נוסחת הקצאת כספי סל הבריאות בין קופות החולים, העלייה בתעריפי האשפוז ושחיקה מתמדת של עלות סל שירותי הבריאות המועברת לקופות. מגמות אלו צפויות להחמיר ב־2011 ביחס לכלל קופות החולים". מלאומית נמסר, כי היא "גאה לסיים זו השנה הרביעית ברציפות באיזון ולהמשיך להוביל את שוק קופות החולים בישראל בהתנהלות הכספית והציבורית".