הלמ"ס: תחומי הלימוד הנפוצים בישראל הם מדעי החברה, ניהול ומשפטים
ארכיטקטורה ורפואה הם מקצועות הלימוד בעלי הביקוש הגבוה ביותר בקרב המועמדים, יחסית להיצע מקומות הלימוד
במהלך שני העשורים האחרונים, ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתהליך כללי של התרחבות. כך עולה מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום (א').
בשנת תש"ן (1989/90) היו בארץ 21 מוסדות שהעניקו תארים אקדמיים בהם למדו 88.8 אלף סטודנטים. בשנת תשע"א (2010/2011) היו 66 מוסדות בהם למדו 297.8
מתוך 67 מוסדות אקדמיים בשנת תשע"ב ישנם 7 אוניברסיטאות, 1 אוניברסיטה פתוחה, 36 מכללות אקדמיות ו-23 מכללות אקדמיות לחינוך.
מבין 251.8 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תשע"א באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 75% (189.2 אלף) למדו לקראת תואר ראשון (מתוכם 55.3 אלף סטודנטים חדשים), 20% (50.8 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4% (כ-10.6 אלף) למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה (כגון: תעודת הוראה, תעודה בתרגום). בהשוואה לתש"ע, מספר הסטודנטים לתואר ראשון גדל ב-2.4%, אבל מספר הסטודנטים החדשים, גדל בחצי אחוז בלבד. מספר הסטודנטים לתואר שני גדל ב-7.5%, בשעה שמספר הסטודנטים לתואר שלישי נותר יציב.
בשנת תשע"א למדו 125 אלף סטודנטים באוניברסיטאות (גידול של 0.9% בהשוואה לתש"ע), 96.7 אלף סטודנטים במכללות אקדמיות (גידול של 5.6% בהשוואה לתש"ע), ו-30 אלף סטודנטים במכללות אקדמיות לחינוך (גידול של 2.7% בהשוואה לתש"ע).
בנוסף, כ-46 אלף סטודנטים למדו במסלול האקדמי באוניברסיטה הפתוחה , מהם כ-42.9 אלף למדו לקראת תואר ראשון והיתר- למדו לתואר שני.
ההשכלה הגבוהה בישראל הינה ברובה ציבורית: רק 13% מסטודנטים לומדים במכללות פרטיות וזאת לעומת 75% ביפאן וקוראה ו-8.2% בממוצע במדינות האיחוד האירופאי .
שיעור הנכנסים ללימודי תואר ראשון בישראל הינו 60% מקרב מסיימי התיכון , גבוה משמעותית מזה שהיה בשנת 2000 (48%) ודומה לממוצע שיעור הכניסה להשכלה גבוהה במדינות ה-OECD (59%).
לעומת זאת שיעור הסטודנטים החדשים לתואר שלישי בישראל נמוך יחסית למדינות ה-OECD ומגיע ל-2.1% לעומת 2.6% במדינות ה-OECD .
שיעור הנכנסים להשכלה גבוהה מקרב מסיימי התיכון בישראל, גבוה יותר בקרב נשים (66%) לעומת גברים (53%). 56.5% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"א במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, הן היוו רב בכל התארים: 55.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 59.2% מהלומדים לקראת תואר שני 52.4% מהלומדים לקראת תואר שלישי, ו-76.9% מהלומדים לקראת תעודה.
תחומי הלימוד
תחומי הלימוד הנפוצים בישראל הם מדעי החברה, ניהול ומשפטים ושיעורם ב-2009 הגיע ל-46% מכלל הסטודנטים. זהו השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה- OECD (למעט טורקיה), שבהן בממוצע רק כשליש (34.6%) מהסטודנטים לומדים בתחומים אלו. לעומת זאת חלקם של הלומדים במקצועות הבריאות והרווחה נמוך יחסית בישראל (7% לעומת 12% בממוצע מדינות ה-OECD).
באוניברסיטאות, המקצועות ארכיטקטורה ובינוי ערים, רפואה ורפואת שיניים היו בעלי הביקוש הרב ביותר בקרב המועמדים, יחסית להיצע מקומות הלימוד. על כל סטודנט שהתקבל למקצועות אלו היו כ-4 מועמדים. לעומת זאת במדעי הרוח הכלליים ובלימודים כלליים במדעי החברה כמעט כל המועמדים התקבלו.
גם במכללות האקדמיות, ארכיטקטורה ובינוי ערים היה המקצוע המבוקש ביותר יחסית להיצע מקומות הלימוד, על כל סטודנט שלמד ארכיטקטורה ובינוי ערים, עיצוב אופנה או תקשורת חזותית היו כשלושה מועמדים שביקשו ללמוד את המקצועות הללו. לעומתם במקצועות כגון בנקאות, לוגיסטיקה הנדסת בניין וביטוח היו רק 1.2 מועמדים על כל מועמד שהתקבל ולמד.
ללימודי המשפטים במכללות (הלא מתוקצבות) היו מעל 5,000 מועמדים אשר שלושה רבעים מהם התקבלו. באוניברסיטאות בהן הלימודים מתוקצבים, היו קרוב ל-1,500 מועמדים ורק כמחציתם התקבלו.
תנאי הקבלה השונים בין האוניברסיטאות למכללות הלא מתוקצבות באים לידי ביטוי בציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים בהם (לדוגמה במשפטים היה הציון הפסיכומטרי הממוצע של תלמידי האוניברסיטאות 687, לעומת 543 במכללות האקדמיות). 89% מהסטודנטים באוניברסיטאות נבחנו בבחינה הפסיכומטרית לעומת 84% במכללות האקדמיות לחינוך, 70% במכללות המתוקצבות ו- 57% בלבד במכללות הלא מתוקצבות.
המקצוע האוניברסיטאי בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר היה בקרב הלומדים רפואה והוא עמד על 742 נקודות. בקרב המכללות האקדמיות המקצוע בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר היה הפרעות בתקשורת. והציון הממוצע בו עמד על 665 נקודות.
הציון הממוצע הנמוך ביותר היה בקרב סטודנטים ללימודים כלליים, ולב"א רב תחומי במדעי החברה ומדעי החיים שעמד על 404 ו-415, בהתאמה.
