בדיקת "כלכליסט": בניגוד לטענות המתמחים, רק 6% מבוגרי משפטים לא מצליחים להיות עורכי דין
בחינת ההסמכה בודקת אומנם שינון של נושאים איזוטריים, אך היא לא מה שיעצור את המתמחים בדרכם לטקס ההסמכה. רוב הנכשלים מהקריה האקדמית אונו ומשערי משפט
לשכת עורכי הדין פרסמה אתמול את תוצאות בחינות ההסמכה, לפיהן 52% מכלל הנבחנים נכשלו בבחינה שנערכה בשבוע שעבר ועוררה סערה בקרב המתמחים. זעמם גבר אף יותר לנוכח הודעת הלשכה, לפיה 90% מבוגרי אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית עברו את הבחינה בהצלחה, ולנוכח הקישור שערכה בין הנכשלים לבין העובדה שמרביתם בוגרי מכללות.
בפועל, ובניגוד לטענות המתמחים - בחינת ההסמכה אינה מסננת כמעט אף אחד, אפילו לא הבחינה הקשה מיום חמישי שעבר. מבדיקה מקיפה שערך "כלכליסט" באשר לכלל המתמחים שניגשו לבחינות ההסמכה ב־8.5 השנים האחרונות, עולה כי רק פחות מ־6% מהם, או 1 מכל 17, לא הצליחו בסופו של דבר לעבור את הבחינה. ממצאים אלו מפריכים את הטענות, לפיהן בלתי אפשרי לצלוח את הבחינה והיא מיועדת לשמש כמסננת מאוחרת, לאור חוסר היכולת של הלשכה לשלוט על כמות הסטודנטים שלומדים משפטים.
הסיבה שעובדה זו אינה ידועה לציבור, היא האופן שבו לשכת עורכי הדין מפרסמת את נתוני הניגשים לבחינות. כך למשל, לפי נתונים שפרסמה הלשכה, ב־8.5 השנים האחרונות ניגשו לבחינות 32,724 נבחנים (כולל הבחינה בשבוע שעבר), והוסמכו כעורכי דין 23,230 מתמחים. מכך ניתן להסיק בטעות שרק 70% מהמתמחים מצליחים לעבור את הבחינה. אלא שזו רחוקה מלהיות תמונת המצב, שכן מתמחה שצלח את הבחינה רק בניסיון הרביעי, מופיע בסטטיסטיקה ארבע פעמים: שלוש פעמים כנכשל ופעם אחת כעובר. בכך מעוות הנתון האמיתי.
כדי לספור כל מתמחה פעם אחת בלבד, יש לבדוק את מספר הנבחנים שניגשו לבחינה בפעם הראשונה, המסתכם ב־24,672. מאחר שבתקופה זו הוסמכו כאמור 23,230 עורכי דין חדשים, הרי ש־94% מהמתמחים הצליחו לעבור את הבחינה בסופו של דבר, ורק 1,480 מתמחים (כ־6%) נכשלו.
השינון מונע סינון אמיתי
בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין נערכות פעמיים בשנה, במאי ובסוף אוקטובר או תחילת נובמבר. מרבית הנבחנים ניגשים למבחן במאי (כ־2,500 בממוצע), ובמועד נובמבר ניגשים כ־1,300 נבחנים. עם זאת, לבחינה שהתקיימה ביום חמישי שעבר ניגשו 1,995 נבחנים, מה שמעיד כי רבים מהם הנם נבחנים חוזרים שנכשלו בבחינה הקודמת, שנחשבה קשה יחסית.
המתמחים צודקים אמנם בטענתם כי בחינת ההסמכה היא קשה ומתמקדת בנושאים אזוטריים שאותם יש ללמוד בעל פה, וגם עורכי דין בכירים רבים מסכימים עם אמירה זו. אך נראה כי דווקא העובדה שהבחינה דורשת שינון בלבד היא זו שמונעת בפועל כל סינון אמיתי: מי שנכשל בפעם הראשונה יחזור וילמד בעל פה דקויות זניחות בחוק, כמו האם המועד להגשת מסמך מסוים הוא 12 יום או 14 יום, ובסוף יצליח לעבור את הבחינה.
כדי להמחיש את הקלות שבה ניתן לעבור את בחינות הלשכה, ניקח לדוגמה את הבחינה שנערכה לפני שנה וחצי, במאי 2010, ונחשבה קלה. את הבחינה עברו 90% מהנבחנים, כלומר מתוך כל 100 נבחנים, 90 עברו אותה והוסמכו מיד. מתוך כל 10 נבחנים שלא עברו בניסיון הראשון, 8 עברו בניסיון השני (78%), ורק 2 מתמחים מתוך ה־100 עדיין לא צלחו את הבחינה. אחד מתוך השניים האלה יעבור בניסיון שלישי, וכך נותרנו עם מתמחה בודד אחד (1%) מתוך כל 100 מתמחים שנדרש לגשת לבחינה בפעם הרביעית או יותר.
המצב מעט יותר מורכב בבחינות שנחשבות קשות, אך עדיין לא בצורה משמעותית. כך למשל, את הבחינה שנערכה לפני חצי שנה במאי 2011 ונחשבה לאחת הקשות בשנים האחרונות, עברו 78% מהנבחנים בניסיון הראשון. כלומר, מתוך כל 100 נבחנים, 22 נאלצו לגשת שוב. שליש מתוכם עברו את הבחינה בניסיון השני, וכך נותרנו עם 15 איש בלבד שעדיין לא עברו. אחרי הניסיון השלישי מספר הנכשלים יעמוד על 11 בלבד, וכל זאת כאמור בהנחה שהנכשלים נאלצים להתמודד שוב ושוב מול אחת הבחינות הקשות ביותר. די בכך שהם ייגשו לבחינה חוזרת שתהיה קלה יחסית - וכמעט כולם יעברו אותה.
בקריה האקדמית אונו ושערי משפט נכשלים יותר
מבדיקת "כלכליסט" עולה עוד, כי ישנם פערים גדולים מאוד בשיעורי ההצלחה של מוסדות הלימוד השונים, באופן התואם את הקושי להתקבל לכל מוסד. בוגרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל־אביב למשל, מציגים נתוני מעבר של מעל 95% כבר בניסיון הראשון. בקרב בוגרי שמונה המכללות ללימודי משפטים התמונה שונה: בראשן מתבלטות לטובה המכללה למינהל והמרכז הבינתחומי, אך בממוצע, רק 78% מכלל בוגרי המכללות מצליחים לעבור את הבחינה בפעם הראשונה.
הבדיקה מעלה כי אלו שנכשלים הכי הרבה בבחינות הלשכה הם בוגרי הקריה האקדמית אונו ומכללת שערי משפט. במהלך 4.5 השנים האחרונות ניגשו לבחינות ההסמכה 3,289 בוגרי משפטים שלמדו באונו, אך כמעט אלף מהם נכשלו בפעם הראשונה ואחוז העוברים עמד על 70%. בשערי משפט ניגשו 1,528 בוגרים וכ־430 מהם נכשלו, כלומר אחוז המעבר עומד על 72%.
"כל אדם שיש לו תעודת לידה יכול להיות עורך דין"
שר המשפטים יעקב נאמן ובכירי לשכת עורכי הדין התבטאו לאורך השנים לא פעם על הצורך לשנות את מתכונת בחינת ההסמכה, ואולם בפועל דבר לא התרחש. במקביל, בשנים האחרונות מהווים בוגרי האוניברסיטאות מיעוט מקרב כלל בוגרי המשפטים, כשרק 28% מהמתמחים למדו בהן. למעשה, מספרם של הסטודנטים שלומדים בקריה האקדמית אונו בכל שנה מתקרב מאוד למספרם של הסטודנטים שלומדים בכל ארבע האוניברסיטאות גם יחד. לשכת עורכי הדין לא מסתירה את הזלזול שלה כלפי בוגרי חלק מהמכללות, שתנאי הקבלה בהן נמוכים.
עו"ד אילן בומבך, שכיהן עד 2006 כיו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה והגיש בעבר בג"ץ בדרישה להקשיח את בחינות ההסמכה, אמר אתמול ל"כלכליסט": "אנחנו רואים את המקצוע נהרס, כל אדם שיש לו תעודת לידה יכול להיות עורך דין. אין שום מכשול, אין שום סינון, חלק מהמכללות לא בודקות אם המועמד יודע אנגלית או אם יש לו תעודת בגרות. הבחינות הללו הן הפקרות ושוק פרוץ, כיוון שאין הגבלה על מספר הפעמים שניתן לגשת אליהן, ובסוף כולם עוברים אותן. התוצאה היא שהרבה מאוד אנשים שאינם מתאימים למקצוע הם עורכי דין. חבל שהממשלה לא מתעשתת".
עו"ד יראון פסטינגר, חבר בוועד המרכזי בלשכה, הוסיף אתמול כי "המועצה להשכלה גבוהה אפשרה בזמנו לעוד ועוד מכללות לחלק תארים במשפטים, ויצרה זילות שלא קיימת באף מקצוע אחר - לא ברפואה, לא במדעי המחשב וגם לא באמנות. בינתיים בכל שנה ניגשים עוד אלפי בוגרים ממכללות מפוקפקות לבחינות הלשכה".
מהקריה האקדמית אונו נמסר בתגובה: "במבחן האחרון דורגה אונו במקום השלישי מבין המכללות, וזאת במבחן הקשה ביותר בשנים האחרונות. אנו תומכים ברצון הלשכה להפוך את המבחן לקשה יותר, ומקווים כי בעתיד הוא יהפוך למבחן מהותי, הדורש יכולות גבוהות יותר מיכולות השינון הנדרשות כיום".
