יו"ר ועדת הכספים: "אם יתברר שאין מנוס מלפתוח את התקציב נפתח את התקציב"

"הוועדה מעבירה את השרביט לזירת הממשלה והכנסת. אני נמצא כאן כאזרח מן השורה", כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג בדיון הראשון בוועדת הכספים במסקנות הוועדה. טרכטנברג הסביר את המנגנון שבאמצעותו גיבשה הוועדה את הדו"ח.

"בעשור האחרון מה שקרה זה קפיצה גדולה במחירי הדיור, במזון,

איציק שמולי אמר בדיון כי "המאבק פרץ לא רק על יוקר המחיה והפערים החברתיים, אלא גם על התקווה ועל ישראל שאנחנו רוצים לראות בעוד כמה שנים. כשאני קורא את הדו"ח, יש פער בין חזון מרהיב ואפילו היסטורי לבין המלצות שבתחומים מסוימים פשוט לא מספקות. התוכנית הזאת תלויה על בלימה. הסיכוי לקיצוץ בתקציב הביטחון הוא לא גדול. כשאני קורא את הדו"ח, אני שואל את עצמי אם אני מחבר את כל ההמלצות – כך נראית ישראל שאני רוצה? זה רק חלק קטן, לא מספיק. אומרים עלינו שאנחנו לא אחראים ואנחנו רק רוצים תלושי מזון וקופונים לדירות. המאבק הוא לא על קופונים לדירות. אפשר להגדיל את ההוצאה הממשלתית בלי להגדיל את הגירעון - דרך יצירת מקורות הכנסה נוספות באמצעות מסים".

יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אמר כי "אחת ההמלצות הבעייתיות בדו"ח של ועדת טרכטנברג מתייחסת לביטוח הלאומי שמשלמים המעסיקים. ההצעה היא לקחת 2.5 מיליארד שקל מהציבור ולתרום לאיזון אקטוארי של הביטוח הלאומי. ולמה בעצם מהציבור? זאת בשל העובדה כי עלות העסקת העובדים תתייקר, והחברות יהיו חייבות להשית את ההתייקרות על הציבור - מים, חשמל, שירותים, מוצרים שונים ועוד. 2.5 מיליארד שקל אלו מיועדים באופן בלעדי לחיזוק האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי ולא לשום דבר אחר. למה דווקא לשם ולא למטרות האמיתיות של המאבק. ולמה דווקא היום, בתקופה של משבר כלכלי עולמי אדיר ומיתון משמעותי, אשר לאט לאט מתחיל לתת את אותותיו גם בישראל. אנו מציעים לחכות עם הדרישה לחיזוק הביטוח הלאומי עד יעבור זעם, ואז להחליט איך לעשות זאת".

בפתח הישיבה אמר יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, "אני משבח אותך. עשית דו"ח בשבעה שבועות, שמתפרס על 267 עמודים. פעמים רבות אנו מחכים לדו"חות בממשלה שנה ויותר".

בדיון משתתפים גם חברי ועדת טרכטנברג, יו"ר הכנסת רובי ריבלין, יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה, מספר רב של חברי כנסת מכל הסיעות, מנהיגי המחאה, לוביסטים, נציגים של התאחדות התעשיינים ועוד.

גפני מתח ביקורת על הדו"ח ואמר כי "חלק לא היה צריך להיכתב בדו"ח. חלק שהיה צריך להיכתב לא נכתב. אני מסכים מאוד עם חלקים חשובים כמו הרפורמה במס, ואני אקדם אותם בחקיקה כבר עכשיו. אנו ועדה מעשית, ויכול להיות שנקבל החלטות עוד היום".

יו"ר הכנסת ריבלין ציין כי "העם רוצה לומר את דברו בזמן אמת. קול המון כקול שדי, ואני מברך את אנשי תנועת המחאה. בסופו של דבר יש מקום אחד בו מתקבלת ההכרעה - הכנסת. לא צריך חס וחלילה להגיע לאיזה מצב של אנרכיה - ואת זה כולם מבינים, גם אנשי המחאה. גם הממשלה הבינה שלא ניתן לעבור לסדר היום על מה שקרה בקיץ האחרון".

ריבלין התייחס להצעת טרכטנברג לקצץ בתקציב הביטחון ואמר כי "כל פעם שביקשו לקצץ מוועדה בתקציב הביטחון - בסוף הגדילו אותו. אי אפשר לעמוד בפני הטענות שצריך להגן על המדינה. היום יכול להיות מצב שיקוצץ תקציב האימונים של חיילי צה"ל וזה לא יקדם דבר. צריך דיון מעמיק בתקציב הביטחון - על ציר של זמן ברמה אסטרטגית ולא תקציבית: צריך להגיד מה צריך צה"ל, וצריך פתרון יצירתי".

ראש האופוזיציה ציפי לבני הכריזה בכינוס נפרד כי ה"ניסיון הכושל של נתניהו לקנות אצבעות בממשלה במקום לקבל את ההחלטות שציינתי הוביל לפארסה שהייתה אתמול בממשלה. ממשלות נופלות מבפנים והתהליך שקרה אתמול משקף את זה. לא צריך ועדה בכדי לעשות את השינוי-ואני מסכימה לדברים רבים מהדוח של הוועדה".

ח"כ מרינה סולודקין אמרה כי "אנחנו נתמוך בחלקים מהדו"ח. אי אפשר לעשות הכל בבת אחת. עם זאת, יש לנו ביקורת. ומה שלי מפריע אחרי שקראתי את המסקנות - זה שהגענו למצב שאין לנו תכנון לטווח בינוני או ארוך. למה אין רגולטור שרואה שמחירי מוצרים בסיסיים עולים פי כמה ממדינות אחרות. בשנות ה-90 סגרו את משרד הכלכלה ועכשיו אנו בלי מורה דרך. אני לא רואה בדו"ח אמירה שזקוקים למשרד כלכלה. במשרד האוצר רק מנסים לחסוך כסף. אני אומרת גם לעזאזל על כל מחלקת המס באוצר שהחליטה לא להטיל מס ירושות. בארה"ב עושים את זה. אם יקחו מס על למעלה מ-10 מיליון שקל זה יפיק 2.5 מיליארד שקל - בדיוק הסכום שרוצים לקצץ מהביטחון".

ח"כ משה גפני סיכם את הדיון ואמר כי "אם יתברר שאין מנוס מלפתוח את התקציב נפתח את התקציב".

כפי שנחשף ב"כלכליסט" עוד לפני שאישרה הממשלה את המלצות הוועדה החלו בכנסת להתקוטט על זכות הבכורה באירוח פרופ' מנואל טרכטנברג וצוותו.

אמש נערכו מגעים בין יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה הכהן ליו"ר הכנסת רובי ריבלין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני בניסיון לקיים ישיבה משותפת. אולם גפני סירב, וריבלין סרב לאפשר לטרכטנברג להופיע בשתי הוועדות באותו יום.

הבוקר סיכם לבסוף שאמה כי טרכטנברג אמנם יופיע רק בוועדת הכספים, אולם נושאי הדו"ח הרלוונטיים לוועדת הכלכלה כגון יוקר המחיה, דיור ותחבורה, יידונו בהמשך בוועדתו. שאמה אמר כי "לאור דחיית ההצבעה בממשלה והאפשרות שנכנסה להכניס תיקונים בדו"ח, הדיון יתקיים במועד אחר שיתואם ביני לבין טרכטנברג".

אתמול הביעו רוב השרים התנגדות להמלצות הדו"ח. השר יעקב מרגי (ש"ס) הביע בישיבת הממשלה את אכזבתו ממסקנות הוועדה, ואמר בדיון כי "נושא הדיור הציבורי והפריפריה הוא ההחמצה של דו"ח טרכטנברג". שר המדע דניאל הרשקוביץ (הבית היהודי) אמר ל"כלכליסט" מנגד כי "הדו"ח אינו מושלם, אך הוא בסיס מצוין לתיקון החברתי. אני תומך באישורו העקרוני - אם נוכל לבצע את השינויים המתבקשים תוך כדי תנועה. יוקר המחיה מצריך פתרונות דחופים וחבל על הזמן שיבוזבז".

כאמור, אתמול הציג פרופ' טרכטנברג את עיקרי הדו"ח, וביקש מהשרים לאשר אותו ללא שינויים, מאחר והוא נוסח תחת האמונה כי יאומץ כ"מקשה אחת".

עוד אמר בדיון כי "הדוח יוביל לשיפור מיידי במצבן הכלכלי של המשפחות העובדות בישראל – כמו כן יש לקיים מאבק פרו אקטיבי כנגד הכוח המונופוליסטי, דבר שיוביל להפחתת יוקר המחייה לכלל אזרחי המדינה. כן יש לטפל בכשלי השירות הציבורי, חיזוק יכולות התכנון, הביצוע והגמישות הניהולית וטיפוח האתוס של שירות ושליחות ציבורית מימוש התכנית המפורטת בדוח מייעדת סך כולל של כ-60 מיליארד שקל על פני החומש הקרוב, כאשר התקציב התוספתי מסתכם כ- 30 מיליארד שקל לחומש".

ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה) אמרה כי "צדק חברתי זה קודם כל זכויות שאין עליהם התנייה: דיור, בריאות, חינוך וביטחון תזונתי. ממשלת ישראל חייבת לחוקק חוק יסוד זכויות חברתיות ורק זה יראה את רצינות הממשלה לשינוי עמדות חברתיות וכלכליות".