ועדת טרכטנברג: ההמלצות שלא התקבלו - המע"מ לא יירד, לא יוטל מס עיזבון
חברי הוועדה נימקו את החלטתם בכך שהפחתת המע"מ תגיע בעיקרה לשלושת העשירונים העליונים; הוועדה גם החליטה שלא להטיל מס רכוש על קרקע
טרם פרסום המלצות ועדת טרכטנברג התגייסו מיטב המומחים על מנת להמליץ לגבי צעדים שראוי או לא ראוי לנקוט ומסים שלדעתם רצוי להטיל. טילי טילים של מילים נשפכו ויצרו וויכוחים כבין המומחים השונים שהיו בעד או נגד מס זה ואחר.
בין ההמלצות הפופולאריות שלא התקבלו על ידי
הוועדה החליטה להקדיש מספר פרקים בהמלצותיה על מנת לנמק מדוע לא קיבלה הצעות אלו.
הפחתת המע"מ - 4 מיליארד שקל
אחת ההמלצות הפופולאריות טרום החלטות הוועדה הייתה הפחתת שיעור המע"מ האחיד העומד היום על שיעור 16%. המומחים סברו כי הפחתה זו תעלה לאוצר המדינה 4 מיליארד שקל בשנה.
הוועדה נימקה את החלטתה בכך שסך הצריכה של השכבות הגבוהות גבוה מזה של משקי הבית בשכבות הנמוכות וכתוצאה מכך הפחתת המע"מ תגיע בעיקרה (70%) לשלושת העשירונים העליונים ורק 30% יגיעו לשבעת העשירונים הנמוכים. "לכן יעילותו של מהלך זה בצמצום פערים ובהקלת יוקר המחייה על מרבית האוכלוסייה נמוך מאוד", כותבת הוועדה.
בצורה דומה מתנגדת הוועדה למתן פטורים חלקיים ומלאים ממע"מ למוצרים שונים (מע"מ דיפרנציאלי). הוועדה טועונת כי למע"מ מסוג זה חסרונות רבים ובהם שההפחתה תתבטא בהורדת עלויות גדולה יותר למשפחות מבוססות ותסבך את מערכת הפשוטה הפועלת בארץ כיום.
החלטה משמעותית נוספת היא שלא להחיל מס ירושה ומס עיזבון, למרות המס זה מקובל ברוב מדינות העולם המערבי. הנימוק של הוועדה שהטלת מס זה תחייב חובת דיווח כללי, שכיום מרבית התושבים אינם מחויבים בה והחיכוך שייווצר בין האזרח למערכת המס, לצד המנגנון התפעולי המורכב שתאלץ המדינה להקים, הופכת את כדאיות הטלת המס למוטלת בספק.
בנוסף, כותבת הוועדה: "קיים חשש לפיו מי שיישא בעיקר העול יהיו אנשי מעמד הבינוני שאין ידם משגת לערוך תכנוני מס מדוקדקים או יורשיו של מי שמת בפתאומיות וטרם הספיק להסדיר את ענייניו".
כמו כן החליטה הוועדה שלא להטיל מס רכוש על קרקע מאחר והעלויות המנהלתיות הכרוכות בהפעלת המס הן גבוהות, שכן מדובר בהערכת שווי שנתיות של כל הקרקעות הפרטיות בישראל. הוועדה מציינת כי למערכת המס היה נסיון מר על מס זה שבוטל בשנת 2000.
